החוקרים: יאיר ישראלי, אור שפירא, נורית בן הגיא, יובל לוי
בהשתתפות: מיכה רביב (נווה יער), יאיר מירון ושמואל הראלי (בית זרע)

רקע ותאור הבעיה #

החומר האורגני בקרקע משמש בין היתר כסובסטרט למינים רבים של מיקרואורגניזמים ספרופיטיים. בעת האחרונה פורסמו עבודות המצביעות על קשר שלילי בין ריכוז החומר האורגני בקרקע בכלל והחומר האורגני המתחמצן בקלות בפרט (להלן פחמן פריק) לבין גודל אוכלוסיית הנמטודות הטפיליות הידועות כגורמות נזק לבננות. זמינות פחמן פריק בקרקע  מעודדת שגשוג של מיני מ.א. רבים המתחרים ואף טורפים את הנמטודות הטפיליות ומקטינים את נזקן. מטרת הניסוי היא, לפיכך, למצוא דרכים להעשרת הקרקע במטעי הבננות בפחמן פריק ולבחון את השפעתו על הגידול ועל אוכלוסיית הנמטודות הטפיליות.

שיטות #

בשלב ראשון נלמדה, נוסתה וכוילה בהצלחה, במעבדת שרות השדה בצמח, שיטה לבדיקת ריכוז הפחמן הפריק בקרקע על פי פרוטוקול ייחודי. בהמשך נגשנו לניסוי שבו נבחנת התרומה של חומרים אורגניים שונים (קומפוסט רגיל, על בסיס זבל בע"ח, תוצרת שדה אליהו (22 ק"ג לבית, 3.2 מ"ק/ד'),  שחת דגניים (8 ק"ג לבית, 14.8 מ"ק/ד')  וקומפוסט משזרות בננות שהוכן באפיקים (30 ק"ג לבית, 6.4 מ"ק/ד' ב- 2008 ו- 24 ק"ג לבית, 5.1 מ"ק/ד' ב-2009)) למקטע הפחמן הפריק בקרקע במטע מושקה במתזים (היינו: החדרת החומר לקרקע נעשית בעזרת מי ההשקייה). חלקה זו לא הייתה נגועה במיוחד בנמטודות, והמחשבה הייתה לזהות כאן את החומר שיתרום תרומה משמעותית לריכוז הפחמן הפריק ואותו ליישם בשטח מאולח בנמטודות שבו ייבחן הקשר בין ריכוז הפחמן הפריק בקרקע לבין אוכלוסיית הנמטודות הטפיליות והנזק הנגרם על ידן לשורשי הבננה, לצמיחה וליבול. הטיפולים בהעשרה בפחמן פריק ניתנו במאי 2008 ובמרץ 2009. החומר פוזר סביב הבית במרחק כ-30 ס"מ מהבית על שטח שנוקה מעלים יבשים ב- 2008,  וללא ניקוי ב- 2009. כמות הפחמן הכללי שסופקה לקרקע ע"י הקומפוסט והשחת בכל אפליקציה היתה כ- 400 ק"ג לדונם,  ואילו בשזרות 250 קג"ד פחמן כללי בלבד (הכמות הוגבלה מחשש להמלחה). מנת הדשן הניתן במהלך העונה לחלקה צומצמה ב-50%.  נערך מעקב אחר אוכלוסיית הנמטודות ונזקן לשורשים, אחר ההרכב הכימי של הקרקע וריכוז יסודות המזון בעלים, וכן מעקב הורטיקולטורי מלא. חלקת הניסוי נטעה ב 8/8/06, במרווח 3X3, והוסבה להשקייה במתזים באביב 2008 (עם התחלת הטיפולים).  בחזרה שתי שורות צמודות עם 7 בתים במעקב בכל אחת, ובין שורות התצפית שורת גבול. הניסוי הוא בתכנית של גושים באקראי עם 4 טיפולים ב-6 חזרות.

טבלה 1: הרכב התוספים בניסוי פחמן פריק.

משקל נפחי נבדק בחומר טרי ובחומר יבש. היסודות N,P,K,Mg נבדקו לאחר עיכול בחומצה גפרתית ב- 270 מ"צ. התוצאה ב-% מחומר יבש. 

מדוגמא שנשרפה ב 550 מ"צ נלקחו אחוז האפר ואחוז החומר האורגני. חושב יחס פחמן לחנקן. מוליכות, ניטרט, אמון ו-P נבדקו במיצוי מימי ביחס 1:10.

תוצאות #

נמטודות

בניגוד לחלקת הניסוי השכנה ( הניסוי בהפחתת חנקן), חלקה זו נמצאה נקייה לחלוטין מנמטודות בשתי שנות הניסוי (דיגום אחרון בסתיו 2009).

השפעה על הרכב הקרקע

לתוספים האורגניים הייתה, בתנאי הניסוי, השפעה בולטת על הכימיה של הקרקע. חלק מההשפעות הופיעו סמוך ליישום: כך למשל העלייה במליחות (במוליכות חשמלית, בכלור, בנתרן, בסידן+מגנזיום) אשר פחתה במהלך העונה כאשר המלחים הודחו ע"י ההשקייה (טבלה 2, איור 1). מרכיבים אחרים הולכים דווקא ונבנים במהלך העונה, ובהם החנקן (האמוני), הזרחן, האשלגן, החומר האורגני וגם הפחמן הפריק. משמעותיות לכן במיוחד התוצאות של סתיו 2009, המסכמות השפעה של שתי עונות (איור 1). כל התוספים האורגניים תורמים למליחות, והקומפוסט יותר מכולם. עבודה זו (ועבודות נוספות) ממחישה את הצורך בזהירות ובהתחשבות בסכנת ההמלחה בהגשת קומפוסט. הקומפוסט תורם אשלגן וזרחן אולם תרומת החנקן היא מזערית, כנראה בגלל קצב מינרליזציה נמוך. אין להוציא מכלל חשבון אפשרות שההשקייה במתזים יצרה תנאים המפריעים לניטריפיקציה ו/או יוצרים מצב של הדחת הניטרטים לעומק.

הקומפוסט משזרות בננה עשיר מאוד באשלגן ותרומתו היתה משמעותית ביותר. במינון שאינו גבוה מדי (בגלל המליחות) זה הוא תוסף מצויין. תרומתו בזרחן אף היא גבוהה, ובחנקן נמוכה. אחת הבעיות לגבי קומפוסט השזרות היא הזמינות. שחת החיטה לא תרמה, בטווח הארוך, יסודות הזנה זמינים אולם העשירה את הקרקע בחומר אורגני (כמו התוספים האחרים).

טבלה 2: השפעת העשרה בתוספים אורגניים ממקורות שונים על ההרכב הכימי של הקרקע. התוספים יושמו על פני הקרקע באביב, וההחדרה נעשתה עם מי ההשקייה (במתזים). הדיגום נעשה בשכבה 2-30 ס"מ, מתחת לאיזור בו יושמו התוספים. נדגמו כל החזרות בניסוי, כל מדגם מ-5 מנטלים. ב-2008 נעשה היישום במאי על שטח שנוקה מהעלווה היבשה והדיגום חודש ו-6 חודשים לאחר מכן. ב-2009 יושמו התוספות במרץ. כמות קומפוסט-השזרות הוקטנה במידת מה, התוספים פוזרו במעגל סביב הבית בלא להסיר עלווה יבשה, והדיגום בוצע בסתיו.

שלושת סוגי התוספים האורגניים שנבחנו העשירו את הקרקע בפחמן פריק. התוספת הייתה בין 10% ל-20% מעל הריכוז בביקורת בסתיו 2008 ובין 18% ל-26% בשנת 2009 (אחרי שתי אפליקציות) (טבלה 2, איור 1). מתעורר אם כן הרושם כאילו ישנה עלייה מצטברת של פחמן פריק עם השנים. מבין התוספים נראה הקומפוסט הרגיל כמקור עדיף לפחמן.

השפעה על ריכוז המינרלים בעלים

דיגום עלים נעשה מאמהות בפריחה באוגוסט 2008 ומנצרים בוגרים בסתיו בנובמבר 2009. נדגם פס ברוחב כ-10 ס"מ מטרף עלה 3 במרכז העלה משני צידיו. מדגם מצורף מ-5 צמחים אפיניים מייצג חזרה. נדגמו כל הטיפולים וכל החזרות. בקיץ 2008 נעשו בדיקות מפורטות. בסתיו 2009 נבדק ריכוז N,P ו-K בלבד.

בשנה הראשונה לניסוי לא נרשמו הפרשים מובהקים בהרכב העלים. הרמז היחיד להשפעה כלשהי ולקשר בין הריכוזים בקרקע לריכוז בעלה  היה הרמה הגבוהה במקצת של אשלגן בצמחים שהוגש להם קומפוסט שזרות (העשיר במיוחד באשלגן) (טבלה 3). בשנה השנייה נרשמה השפעה מובהקת של תרומת קומפוסט השזרות והקומפוסט הרגיל לרמת האשלגן בעלים. עם זאת, בשלושת טיפולי הקומפוסט נרשמה ירידה מובהקת של חנקן בעלים! תוצאה זו מתאימה לתופעה שאנחנו נתקלים בה לעיתים קרובות במטעי בננות אורגניים המוזנים בקומפוסט. אחד ההסברים האפשריים הוא שתנאים המעודדים התרבות מהירה של מיקרואורגניזמים גורמים לתחרות על החנקן. תנאים כאלה מתקיימים כנראה בנוכחות פחמן פריק ברמה גבוהה ואספקה טובה של זרחן ואשלגן.