רשם: יאיר ישראלי 

רקע #

הבננות בארץ עוברות במהירות לגידול בבתי רשת. היתרון של הקטנת תצרוכת המים והחיסכון במים, הבולט במיוחד בעמק הירדן, והיתרון של הקטנת הפחת, הגדלת יבולים ופיזור על פני חודשי השנה, הבולט במיוחד במטעי הגליל המערבי ובחוף הכרמל, הביאו לזירוז המעבר לבתי רשת. יתרונות נוספים של בתי הרשת הם שיפור בניקיון הפרי ובאיכותו, שלמות העלווה וצמצום נזקי הרוח והגנה בפני עודפי קרינה בקיץ. בשנים האחרונות בהן נחשפנו לארבע עונות רצופות של קרה (2013/4, 2014/5, 2015/6 ו- 2016/7 ) נוכחנו לדעת שבתי הרשת מעניקים גם שיעור מסויים של הגנה מפני קרה, אם באופן ישיר על ידי חסימה מסויימת של הקרינה ארוכת הגל היוצאת בליל קרה וחסימת קרינת השמש הנכנסת ביום בהיר שלאחר ליל קרה וגורמת הרס שארית הכלורופיל, ואם באופן עקיף על ידי הגדלת כושר ההתאוששות לאחר הקרה. השימוש בבתי הרשת מאפשר להכניס למחזור הגידול בבננות שטחי גידול שוליים, שבגלל מגבלות טופואקלימיות או מגבלות של טיב הקרקע לא היו ראויים לגידול בננות ואולם בתנאים המשופרים של בתי הרשת ניתן לקבל בהם יבולים סבירים. לבתי הרשת יש, כמובן, גם מגבלות ואפילו חסרונות. המגבלה הראשונה במעלה היא עלות ההקמה והאחזקה של בית הרשת. ההוצאה אומנם כבדה אך יש לציין ש"הברזלים" במבנה הרשת ניתנים למחזור, והניסיון המצטבר מביא להגדלת היעילות בהקמת בתי הרשת ותחזוקתם.

נעשים כבר ניסיונות לחידוש המטע בבית הרשת בלא לפרק את המבנה, ויש לשער שעם הזמן נגיע לפתרונות גם בתחום זה.

מגבלה נוספת היא מגבלת המחלות והמזיקים הספציפיים המתגברים בתנאי הלחות הגבוהה וחוסר תנועת האוויר בבתי הרשת. הבעיות קיימות, אך ניתן להתמודד איתן.

בעיה שונה לחלוטין הנגרמת על ידי בתי הרשת, הוא המפגע הסביבתי.

גידולים חקלאיים בארץ כולה יוצרים כסות ירוקה נעימה לעין. כאלה הם (לדוגמא) משטחי החיטה, החמנית והתירס הנשקפים ממורדות הגלבוע; או שטחי המטע המוריקים הנשקפים ממצפה אלומות ומרכס מבוא חמה וכפר חרוב או ממורדות הכרמל ומרכס ראש הנקרה.

דע עקא, במשטחים הירוקים הולכות וצומחות משבצות של לבן-בוהק, אלה הם בתי הרשת המכוסים ברשת קריסטל שקופה (כ- 15% צל בלבד) ובהירה המחזירה את האור הנופל עליה כמראה. המראה איננו נעים לעין ופוגם בנוף.

תלונות על "מפגע" נופי זה שהופנו אלינו מידי פעם הביאו אותנו לחשוב על פתרון אפשרי. דחיפה נוספת קיבלנו מפנייה של ראש המועצה האזורית עמק הירדן, יוסי ורדי.

הרעיון שעלה הוא לנסות להשתמש ברשתות ירוקות, שיתמזגו עם גידולים ירוקים שכנים ויקטינו מאוד את המפגע הנופי.

התנאי הוא שהתוצאה החקלאית המתקבלת תהייה שוות-ערך לתוצאה המתקבלת ברשתות השקופות.

פנינו בעניין זה לפרופ' יוספה שחק ממנהל המחקר, המתמחה בתחום השימוש ברשתות בחקלאות ואף חקרה בעבר שימוש ברשתות צבעוניות בבננות. יוספה נענתה ברצון, ואף הדגישה שהבעיה שאנחנו מעלים ידועה כבעיה עולמית ולפתרונות שנמצא יהיה בוודאי שימוש נרחב יותר מבננות בישראל בלבד.

יוספה מצידה פנתה למפעל "פולישק" (היום גניגר) אשר ייצר עבורנו שני סוגי רשתות ארוגות, בעלות מרקם דומה לרשת השקופה, עם שעור הצללה של כ- 16%. צבע רשת אחת הוא ירוק-צהבהב, והרשת השנייה ירוק-כחלחל. יוספה בדקה את מעבר האור ברשתות ואת תכונותיהן הספקטרליות, ולדעתה הן מתאימות לתפקידן (לצרכי הניסוי). כך נסללה הדרך לתכנון ניסוי שדה ברשתות הירוקות. מאחר שניסויים כאלה נמשכים בד"כ זמן ממושך (לפחות 4-5 שנים) ולעיתים התשובה המתקבלת בחלקה מסוימת מושפעת מתנאים מקומיים ואין בטחון שהיא תקפה לשטחים נרחבים, העמדנו שני ניסויים דומים בחלקה של קיבוץ תל קציר הנמצאת בשולי גבעת תל קציר וניתן להשקיף עליה מלמעלה ובחלקה נוספת השייכת לחוות הבננות באזור ה"צינור הירוק" במרכז עמה"י. הצוות בראשות יוספה מלווה את הניסויים במדידות קרינה תקופתיות, אך תוצאות אלו אינן מוצגות כאן.

תכנית הניסוי #

הניסוי בתל קציר מבוצע בחלקה שנשתלה ב- 22/8/2012. החלקה היא בשטח כולל של 42 דונם, אשר רובם נכללים בניסוי. מרווח הנטיעה היה 3 מ' X 4 מ', 3 שתילים לבית. הזן גרנד ניין, ההשקיה בטפטוף (3 שלוחיות לשורה, טפטפות 1.6 ל"ש, כל 40 ס"מ). החלקה מחולקת למגדרים בכיוון צפון-דרום לרוחב המגדר 9 שורות (מגדר יחיד עם 11 שורות) ולאורכו כ- 60 בתים. כל מגדר מחולק לאורכו ל- 3 חלקים (כ-20 בתים) המכוסים ברשת שונה לכל רוחב המגדר ומהווים חזרה בניסוי. רוחב החזרה כ- 40מ' ואורכה 60 מ' (שטח 2.4 דונם).

השטח הגדול של החזרות מבטיח שהשורות הפנימיות תקבלנה את האור העובר דרך הרשת הנבדקת גם בשעות בהן קרני השמש מגיעות בזווית נמוכה. השטח במרכז ממנו נאספים נתונים: שתי שורות, 12 בתים בשורה סה"כ 24*12=288 מ"ר לחזרה.

בחוות הבננות (חלקת הצינור הירוק) נשתלה החלקה ב-15/8/12 במרווח נטיעה זהה, ובזן זהה. מערכת ההשקייה דומה (אך הטפטפות כאן 2.5 ל"ש). החלקה קטנה יותר,כ-23 דונם, עם מגדרים ברוחב 7שורות (28 מ') וחזרות לאורך 12 בתים כל אחת (36 מ') מהם נמדדים הבתים ב-3 השורות הפנימיות לאורך 9 בתים (27*12=324 מ"ר נמדדים לחזרה).

בניסוי נבדקות 3 רשתות:

א – ירוק-צהוב

ב- ירוק-כחול

ג- שקוף (בקורת)

שלושת הטיפולים חוזרים בתל קציר ב- 5 חזרות, ובחוות הבננות ב-6 חזרות, בגושים באקראי. החלקות מקבלות טיפול מסחרי רגיל. צוות הניסיונות מבצע מידי פעם מדידות קרינה פוטוסינתטית (רגש Licor 190) וכן מבוצע מעקב מפורט אחר ההתפתחות וההנבה.

מדידות קרינה נוספות ומפורטות מבוצעות באופן תקופתי ע"י הצוות של פרופ' יוספה שחק, השותף למחקר, ותוצאותיהן יפורסמו בנפרד.

תוצאות #

מדידות קרינה

מדידות ראשונות שנעשו בחלקת תל קציר ב- 2/9/12, 10 ימים לאחר הנטיעה (רשתות חדשות ונקיות מאבק) מוצגות באיור 1. הרשת השקופה במועד זה העבירה 92.1% מהקרינה (בשעות הצהרים); הרשת הירוקה-צהובה העבירה 85.9% והירוקה-כחולה 84.8%; הפרש של 6%-5%.

לאחר 51 יום, ב- 24/10/12 (ולאחר הצטברות אבק) העבירה הרשת השקופה 81.7% מהאור; הירוקה-צהובה 77.3 והירוקה-כחולה 76.6% (ההפרש נשמר, כ-5%).

התנהגות שני סוגי הרשתות הירוקות הייתה, אם כן, דומה למדי ושעור ההצללה שלהן היה גבוה מהרשת השקופה ב-5% לערך. איור 1 מייצג את המצב ההתחלתי בחלקת תל קציר. באיור 2 מוצגות מדידות שנערכו לפרקים מהנטיעה ועד נובמבר 2016 בשתי חלקות הניסוי (חלקת תל קציר וחלקת חווה צינור ירוק).

מעבר הקרינה דרך הרשתות בחלקה בתל קציר ובחוות הבננות היה דומה למדי (איור 2). הבדלים יכולים להגרם על ידי כמות האבק השונה מחלקה לחלקה, אבל אלה לא היו משמעותיים. הרשתות התכסו באבק בקיץ והקרינה העוברת ירדה בשיא הקיץ ל-71%-73% ברשתות הירוקות ו-76%-74% ברשת השקופה. ההפרש בין הרשתות היה גדול יותר בחורף (היינו: הרשתות הצבעוניות נשטפו, לכאורה, ביעילות פחותה בחורף). בכל אופן, יש להביא בחשבון שהרשתות הירוקות מקטינות את מעבר האור ב-5%-4% בחודשי הצמיחה העקריים בקיץ.

מראה הרשתות

בהסתכלות ממרומי גבעת תל קציר הסמוכה היה נראה שהרשת הירוקה-צהובה ממלאה טוב יותר את התפקיד של "ירוק בעיניים", בעיקר לאחר הצטברות האבק במהלך הקיץ. זו כמובן התרשמות סובייקטיבית. המעוניינים מוזמנים להתרשם.

השפעת צבע הרשת  על פריחה, תכונות ויבול

בחלקה בתל קציר נרשם ברשתות הירוקות ביבול א' איחור בפריחה ב 8-7 ימים לעומת הביקורת ואיחור של 9-8 ימים בקטיף (מובהק, טבלה 1). האיחור הצטמצם בהדרגה עם השנים ונעלם בשנה הרביעית. בחלקת הצינור הירוק לא נרשם פיגור בפריחה. נרשמה נטייה לתוספת של כ-1 ק"ג במשקל האשכול ברשת הקריסטל (הביקורת); תוספת של 500-300 ק"ג ביבול לדונם ותוספת 5 גר' במשקל האצבע המייצגת; אבל כל ההפרשים האלה לא היו מובהקים והם הצטמצמו ונעלמו לחלוטין בשנים הבאות. .

בחלקה בחווה (בצינור הירוק) לא נרשם פיגור בפריחה; אולם גם כאן נרשם הבדל של כ-1 ק"ג במשקל האשכול לטובת הביקורת ביבול הראשון; הפרש קטן ביבול לדונם; והפרש של 5 גר' במשקל האצבע (כל אלה אינם מובהקים, ויכולים להצביע על מגמה אפשרית בלבד). בין שני סוגי הרשתות הירוקות אין הבדל הורטיקולטורי מהותי. ככלל נקטף בבתי הרשת בשנה א' יבול מרשים, כ-9 טון לדונם בת"ק ו-8.5 בחלקת הצינור הירוק, באיכות פרי גבוהה.

בשנה ב' 2014/15,  שהייתה שנת קרה, עדיין נרשם בחלקות יבול נאה, מעל 7 טון לדונם, עם משקל אצבע מייצגת מעל 190 גר' בת"ק, וכ-180 גר' בחלקת הצינור הירוק. אף אחד מההבדלים בין הטיפולים לא היה מובהק, כולל תאריך הפריחה הממוצע, אבל נרשמה עדיין נטייה לפיגור קל בעיקר ברשת ירוק-כחול.

ביבול ג', 2015/16, לא נרשם הבדל מובהק בין הרשתות במועד הפריחה הממוצע ובתכונות הווגטטיביות, אולם עיון בעקום קצב הפריחה המצטבר מצביע על פיגור קל בפריחה ליבול ג' ברשת ה "ירוק-כחול" (איור 3).

טבלה 1: השפעת שימוש ברשתות בגוון ירוק-צהוב וירוק-כחול בבית רשת במטע בננות, בהשוואה לרשת קריסטל ביבול א'-ד'

בחלקת תל-קציר נרשם גם ביבול ג' פיגור קל, של 7 ימים במועד הפריחה בחלקות הירוק-כחול ו-5 ימים בחלקות הירוק-צהוב לעומת הביקורת השקופה (הבדלים שאינם מובהקים). ב"צינור ירוק" לא נרשם כל הבדל. משקל האשכול היה כ-32 ק"ג והיבול לדונם כ 6.8 טון. לא נרשמו הבדלים מובהקים בפרמטרים של יבול וגודל הפרי בין הרשתות. גם בחלקת הצינור הירוק (שנפגעה מעט יותר בקרה) לא היו הבדלים בין הרשתות.

תוצאות יבול ד' (2016/17) מראות שלרשתות הירוקות לא היתה בשנה הרביעית השפעה על מועד הפריחה, על מספר הפרחים לדונם, על הגובה בפריחה ועל מספר הכפות באשכול. נרשמה נחיתות קלה לרשת הירוקה/כחולה בהיקף הגזעול בחלקת תל קציר. משקל האשכול היה נמוך במשהו ברשת הירוקה/כחולה (הפרש מובהק בחלקת הצינור הירוק) וכן נרשמה ברשת זו השפעה שלילית מובהקת על משקל והיקף האצבע המייצגת בקטיף ביבול הרביעי, בשתי החלקות.

לא נרשמו הבדלים בין הטיפולים ביבול לדונם (שהיה מרשים, בעיקר בתל קציר). יש לציין שבחלקת הצינור הירוק נשקלו רק כ-60%-70% מהפרחים שפרחו. מרבית החסרים הם אשכולות של פריחה מוקדמת או מאוחרת שאבדו בגלל אירועי הקרה.

לסיכום, לאחר כמעט 4 שנות מעקב, ניתן לקבוע ששימוש ברשת ירוקה/צהובה הוא אפשרי, ללא פגיעה ביבול ובפרי. ברשת הירוקה/כחולה התמונה מעט פחות ברורה ויש חשש לנחיתות מסויימת. אמנם, בשתי החלקות נרשמו גם ביבול ד', למרות החשיפה לשלוש שנות קרה, משקלי אשכולות טובים, פוטנציאל יבול לדונם העולה על 7 טון ואצבעות בגודל טוב, אך מן הראוי לנקוט בדרך שמרנית הלוקחת בחשבון גם חלקות חלשות יותר. לכן נוכל להמליץ ללא חשש על שימוש ברשת ירוקה/צהובה, ולא נמליץ בשלב זה על רשת ירוקה/כחולה.

כאמור, אנחנו מזמינים את הקהל בעמק הירדן ומבקרים מעוניינים לעלות לגבעת תל-קציר (נכנסים דרך שער הקיבוץ ולאחר ביתן השמירה, בדרך העולה, פונים ימינה בכביש צר), לצפות במראה הרשתות (רצוי בחודשי החורף והאביב) ולהביע דעה על התוצאה החזותית. השימוש בפועל ברשת ירוקה יתבצע רק אם תהיה דרישה אמיתית מצד הקהל המעוניין במראה נעים יותר לעין וידידותי לסביבה.

הבעת תודה #

תודתנו מקרב לב לפסח יוסף, לגילי ולצוות הבננות בתל-קציר על שיתוף הפעולה בהעמדת ניסוי זה ובביצועו.

הנכונות והמסירות של צוות זה מאפשרת לנו לבצע בשטחם ניסויים מורכבים רבי חשיבות. תודה גם לשלום ממעגן, על ניהול פרישת הרשתות ותפירתן, משימה לא פשוטה כלל. יישר כוחכם!

כאמור, פרופ' יוספה שחק וצוותה שותפים למחקר ודו"ח המכיל גם את תרומתם יוגש בנפרד.