לבדיקות מעבדה בדיקת תוצאות מעבדה
לתחנה המטאורולוגית לשירות המטאורולוגי
לבדיקות מעבדה בדיקת תוצאות מעבדה
לתחנה המטאורולוגית לשירות המטאורולוגי
לבדיקות מעבדה תוצאות בדיקת מעבדה
לתחנה המטאורולוגית לשירות המטאורולוגי

חיטוי קרקע בטלון בשילוב מיקוריזה לפתרון בעיית עייפות הקרקע במחזור (בית זרע נ"א 2008) | ד"ר יאיר ישראלי, פרופ' יורם קפולניק | 2010

מומלץ לקרוא את המחקר במחשב שולחני/נייד

חיטוי קרקע בטלון בשילוב מיקוריזה לפתרון בעיית עייפות הקרקע במחזור (בית זרע נ"א 2008) | ד"ר יאיר ישראלי, פרופ' יורם קפולניק | 2010

מומלץ לקרוא את המחקר במחשב שולחני/נייד

לעבודה זו שותף פרופ' יורם קפולניק ממנהל המחקר.

רקע #

אחת הדרכים האפשריות לשיפור תפקודן של קרקעות הנמצאות במחזור צפוף של בננות במשך שנים רבות, הוא השימוש בחיטוי כימי ואחד החומרים המבטיחים הוא הטלון ("Telone", 1, 3 – dicloropropene), המוחדר לקרקע לעומק הרצוי באמצעים מכניים, מתפשט בצורה גזית ועשוי להשמיד מזיקי קרקע שונים ובהם נמטודות. בדיקת גישוש ראשונית של פרופ' יורם קפולניק (מנהל המחקר) המתמחה במיקוריזה הראתה אפשרות של סינרגיזם בין החיטוי בטלון ושילוב הדבקה במיקוריזה.

בשטחי הבננות של בית זרע חלקות מחזור אחדות המוכרות כנגועות מאוד בנמטודות וכן גם בפטריית הקרקע  Cylindrocladium sp., פטרייה הידועה כתורמת ל"עייפות הקרקע" וכמגבירה את הנזק הנגרם על ידי הנמטודות. אחת האפשרויות לצמצום מגבלת הירידה בפוריות קרקעות המחזור עם השנים היא חיטוי הקרקע כמה חודשים לפני הנטיעה. עם זאת, החיטוי עלול לגרום לפגיעה במיקרואורגניזמים חיוניים להזנת הצמח. הדבקה במיקוריזה עשויה לשפר את הזנת הצמח ובכך לסייע ביעילות החיטוי.

מטרת הניסוי, אם כן, היא ללמוד את יעילות החיטוי בטלון, בצרוף הדבקת שרשי השתילים במיקוריזה (ובלעדיה), לשיפור הגידול וההנבה של בננות בחלקת מחזור.

שיטות #

הניסוי מתבצע בחלקה 38 של קיבוץ בית זרע באזור הרובד, על קרקע רנדזינה אפורה בינונית-כבדה האפיינית לאיזור זה. החלקה נמצאת במחזור בננות עשרות שנים, וקבלה 4 שנות מנוחה כולל גידול חיטה ב-2004 ו 2005, עיבוד בפרפלאו וזיבול (20 מק"ד זבל חצרות) בקיץ 2006. בחורף 2006/7 נזרע תלתן אשר הוצנע עם דיסקוס באביב  ובקיץ 2007 קיבל השטח כולו עיבוד נוסף בפרפלאו וניתן טיפול בטלון (לפי חזרות הניסוי) בהחדרה במשתת לעומק 50 ס"מ, במינון של 20 ל' לדונם. הניסוי הוצב במבנה פקטוריאלי עם ובלי חיטוי בטלון עם ובלי הדבקה במיקוריזה, 4 טיפולים ב- 4 חזרות, בכל חזרה 5X8 בתים (מרווח נטיעה 3X3 מ', 2 שתילים לבית). נתונים נלקחים מ-2 שורות פנימיות לאורך 6  בתים (24 אשכולות בחזרה). השתילים (גרנד ניין מתרבית רקמה) הודבקו במיקוריזה בשלב ההקשייה וגדלו לאחר מכן בעציצים בחממה לקראת השתילה בשדה באביב 2008. משטר ההזנה בעת הקשיית השתילים כלל דישון דל זרחן, במטרה לשפר התבססות המיקוריזה בשרשים. במשתלה מיתן דישון מקובל. השתילה נעשתה ב- 17.4.08 ובמהלכה ניתן תגבור-מדבק בבור הנטיעה. החלקה מושקית בטפטוף במנות מים מקובלות בעמה"י והחל מחודש אחרי השתילה הוחל בדישון כמקובל בכל המטעים. במטעי בננות בעמה"י מקובל לדשן בזרחן בחודשים יולי-נובמבר. בחלקה מתבצע מעקב הורטיקולטורי מלא וכן מעקב אחר שכיחות נמטודות טפיליות בקרקע ובשורשים ודרגת הנזק הנגרם לשרשים על ידן. דיגום שרשים לבדיקת הנזק החזותי נעשה מכל החזרות בארבעת הטיפולים. מיצוי, זיהוי וספירה של הנמטודות נעשו בטיפולי החיטוי בטלון בלבד. המצב התזונתי של הצמח נבחן בבדיקות עלים בסתיו בכל אחת משנות הניסוי. ב-2008 נדגמו אמהות בפריחה וב-2009 נצרים בוגרים. 

תוצאות ודיון #

הנגיעות בנמטודות ונזקן:

בקרקע המטע ובשרשי הבננה לא נמצאה נמטודה סלילנית אך כבר בסתיו בשנת הנטיעה נמצאה נמטודה כידונית (Hoplolaimus sp. ) (טבלה 1). נמטודה זו פועלת כאקטו פרזיט ואינה חודרת לשרשים, אולם נזקה רב. בשנת הניסוי הראשונה הנזק לשורשים היה עדיין נמוך אולם בשנה השנייה נרשם נזק משמעותי, במידה המחייבת על פי הכללים המקובלים אצלנו טיפול בנמטיצידים. עם זאת, לא ניכר כל קשר בין טיפולי הניסוי לבין שכיחות הנמטודות או הנזק הנגרם על ידן.

טבלה 1: הנגיעות בנמטודות בסתיו 2008 (שנה א') ו- 2009 (שנה ב'). נעשה דיגום של שרשי הבננות ושל קרקע בטיפול הטלון ובביקורת ללא טלון ומיצוי וספירת הנמטודות ב- 25 גרם שורשים ו-100 גר' קרקע. בחלקה לא נמצאו נמטודות סלילניות אלא כידוניות בלבד. דרגת הנגיעות החזותית מבטאת את הממוצע של 25 שורשים מחזרה; כאשר כל שורש מקבל דירוג בין 0 (אין סימני נזק) ל-5 (שורש שחור ופגוע במלואו). נזק חזותי בדרגה 1.2 נחשב כסף הנזק המסחרי.

יסודות המזון בעלים ובקרקע:

ההרכב המינרלי של העלים (N, P ו- K; ב- % מחומר יבש) נבדק במדגם של עלה מס' 3 מאמהות בפריחה בראשית ספטמבר 2008 ומנצרים מפותחים בנובמבר 2009. נלקח פס טרף ברוחב  10 ס"מ במרכז העלה, מ- 5 צמחים מחזרה. ריכוז חומר יבש נבדק במעבדות שרות השדה צמח בשיטות המקובלות.

התוצאות הראו רמה טובה של יסודות המזון בעלים (רמות הסף הן 2.6% לחנקן; 0.18% לזרחן ו- %3.2 לאשלגן) בלא קשר לטיפולים בשנה הראשונה ובשנייה (טבלה 2). ההבדל ברמת האשלגן בין השנה הראשונה לשנייה נובע כנראה מהבדל בחומר הצמחי שנבדק; על כל פנים רמת האשלגן בשתי השנים גבוהה במידה ניכרת מרמת הסף. לטיפול בטלון לא הייתה השפעה על רמת המזונות בעלים. ישנו רמז לתוספת בזרחן בעלים בנוכחות המיקוריזה אך גם ללא המיקוריזה ריכוז הזרחן גבוה במידה ניכרת מרמת הסף (0.18%).

הטיפול בטלון גרם להמלחה קלה של הקרקע: במדגמי קרקע סטנדרטיים (מרחק 10 ס"מ מהטפטפת ו-30-40 ס"מ מהבית, לעומק 2-30 ס"מ, 5 מנטלים לחזרה) שנלקחו מכל חזרות הניסוי בסתיו 2009, נמצאה עלייה ב EC מ- 1.3dS/m  ל- (P=0.0252) 1.6dS/m, והכלור במיצוי עלה מ-4.1 meq/l  ל- 5.4 meq/l (P=0.0246).

טבלה 2: השפעת הטיפול בטלון, בתוספת מיקוריזה על ריכוז המזונות בעלה, ב- % מחומר יבש, בסתיו 2008 (נדגם עלה 3 מאמהות בפריחה) וסתיו 2009 (עלה 3 מנצרים מפותחים).

רוב ההפרשים אינם מובהקים. ההפרש ברמת הזרחן בעלה עם מיקוריזה (0.23%) ובלעדיה (0.22% )

נמצא מובהק, P=0.0224 .

יבול א' (2008/9):

לא נרשמו הבדלים מובהקים בין הטיפולים בפריחה, בתכונות בפריחה, ביבול ובנתוני האצבע המייצגת מכף 3 ביבול א' (2008/9) (טבלה 3). המשקל הממוצע לאשכול היה מ- 26.5 עד 27.7 ק"ג בטיפולים השונים, ללא מובהקות. היבול נע בין 5.5 ל- 5.9 טון לדונם, גם כן ללא מובהקות. כמו כן לא נמצאו הפרשים מובהקים במועד הקטיף ובמספר האשכולות לדונם.

טבלה 3: השפעת חיטוי הקרקע בטלון עם ובלי שילוב של הדבקה במיקוריזה על בננות בחלקת מחזור ביבול א' 2008/9.

יבול ב' 2009/10:

חיטוי הקרקע בטלון הביא בשנה השנייה להופעת צמחים גבוהים יותר, בעלי היקף גזעול גדול יותר, תוספת כפות באשכול ותוספת במספר הפרחים (=האשכולות) לדונם. המובהקות הסטטיסטית גבוהה (טבלה 4). גם במשקל האשכול נרשם יתרון מובהק לטיפול בטלון (תוספת 2.7 ק"ג לאשכול, כ-10%). ביבול לדונם נרשמה השפעת גומלין מובהקת בין הטלון למיקוריזה ויש לכן לבחון את היבול של כל צירוף טיפולים בנפרד (טבלה 5). בבדיקה כזו נמצא שהטיפול בטלון בצירוף מיקוריזה הביא לתוספת של כ-1.5 טון בננות לד', ואילו טלון ללא מיקוריזה לא הביא לתוספת יבול (טבלה 5). הצירוף של חיטוי בטלון בתוספת הדבקה במיקוריזה גרם גם לתוספת מובהקת במשקל האצבע המייצגת, באורכה ובהיקפה. יש בתוצאות אלו תמיכה בתצפיות האומרות שעשוי להיות סינרגיזם בין חיטוי הקרקע לבין הדבקה במיקוריזה.

טבלה 4: השפעת חיטוי בטלון עם ובלי הדבקה במיקוריזה על בננות בחלקת מחזור, ביבול ב' 2009/10. בנתונים בהם היתה השפעת גומלין מובהקת ניתן ניתוח מפורט בטבלה נוספת (טבלה 4).

טבלה 5: השפעת טלון עם ובלי מיקוריזה על היבול ותכונות אצבע מייצגת בשנה ב' לניסוי (2009/10). מוצג פירוט הטיפולים במקרים בהם נרשמה השפעת גומלין מובהקת בין הטיפול בטלון ובלעדיו, עם וללא הדבקה במיקוריזה. בצירוף ההפוך (עם הדבקה במיקוריזה ובלעדיה, עם וללא טלון) לא נרשמה מובהקות.

סיכום:

בשנה הראשונה לניסוי בהשפעת חיטוי קרקע בטלון עם ובלי הדבקה במיקוריזה לא נמצאו השפעות מובהקות. ייתכן שהסיבה לכך היא שבשנה הראשונה לא באו לידי ביטוי, עדיין, גורמים פתוגניים בקרקע המשתתפים בתופעת "עייפות" הקרקע. בשנה השנייה נמצא שיפור בגידול הווגטטיוי ובמשקל האשכול בחיטוי בטלון (ללא קשר למיקוריזה) וכן תוספת משמעותית ביבול לדונם ושיפור בגודל הפרי בטיפול בטלון בנוכחות מיקוריזה. בשנה זו עלתה מאוד אוכלוסיית הנמטודות (בכל הטיפולים) וייתכן שיש בכך עדות לעלייה במזיקים ופתוגנים נוספים אותם עשוי הטלון לדכא. התוצאות ביחס ליבול לדונם ולתכונות הפרי מרמזות על סינרגיזם עם ההדבקה במיקוריזה.

יש לקוות לאישור תוצאות אלו בשנה הבאה. אזי יהיה צורך בחישוב עלות הטיפולים ביחס לתועלתם האפשרית.

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן