רקע ותיאור הבעיה #
בצד היתרונות הרבים, המעבר לבתי רשת הביא לתופעה לא רצויה: עלייה בשיעור של כ-50 ס"מ בגובה צמחי הזן המשקי, גרנד ניין. הגובה הרב של צמחי הבננה הגדלים בבתי רשת, 5.5-5.7 מטר, גורר תוספת עלויות למגדלים עקב: 1) הצורך להקים ולתחזק בתי רשת גבוהים יותר, 2) תוספת בעלויות כוח אדם הנגזרות מפעולות הדורשות הגעה פיזית לאשכול הגבוה, 3) הגברת ההצללה ההדדית מביאה להקטנת העומד, וכתוצאה מכך להקטנת מספר האשכולות ליחידת שטח. לפיכך, הנמכה משמעותית של מטע הבננות, מבלי לפגוע ברמת היבול ובאיכות הפרי, הוא יעד מרכזי של ענף הבננות. במסגרת התכנית נבחנים קלונים נמוכים מצטיינים המצויים בארץ. בעבר נבחנו קלונים נמוכים שונים בעמק הירדן: גל, עדי, זליג (חוברת סיכום הניסיונות 2014-2013). אולם למרות הפוטנציאל החיובי שנמצא לזנים אלה, הם לא נכנסו עד כה לשימוש נרחב בעמק, או באזורים אחרים בארץ. במסגרת המחקר נבחנים קלונים חדשים של זנים אלה, שנבחנים כעת בפעם הראשונה.
מטרת התכנית #
הנמכת המטע באמצעות שימוש בקלונים מקומיים נמוכים מצטיינים, לצורך חסכון בכח אדם ובתשומות.
מהלך המחקר ושיטות העבודה #
חלקת הניסוי: הניסוי נשתל ב-18.8.15 בחלקת 'צמח' של קיבוץ כנרת שנחה מאז 2008, תחת רשת קריסטל 10%. מרווחי הנטיעה הם 3X 3.5 מטר. 2 או 3 צמחים לבית, לסירוגין (238 צמחים לדונם). ההשקיה מתבצעת באמצעות שלוש שלוחות לשורה, טפטפות 1.6 ליטר/שעה במרווח 50 ס"מ.
מבנה הניסוי: הניסוי כולל ארבעה זנים: גרנד ניין, גל, זליג, ועדי (קלון 9018). הצמחים התקבלו מחברת "רה"ן תרביות רקמה". כל זן נבחן בשש חזרות, במבנה של בלוקים באקראי. כל חזרה כוללת ארבע שורות, ארבעה בתים בכל אחת משתי השורות הפנימיות במעקב, סה"כ 8 בתים לחזרה, ו-48 בתים לזן.
איסוף וניתוח הנתונים: המעקב בניסוי כולל תכונות ווגטטיביות (גובה הצמח והיקף הגזעול בגובה 1 מטר אחרי פריחה), מועד הפריחה, ומדדי יבול ואיכות פרי (מספר כפות, משקל אשכול, תכונות פרי בודד ויבול מצטבר לדונם).התוצאות נותחו באמצעות תוכנת JMP, מבחן Tukey.
סיכום תמציתי של תוצאות יבולים א'-ד'
טבלה 1. תכונות צימוח, פריחה, ויבול בזנים השונים-יבולים א'-ד'
| שנה / יבול | גרנד ניין | עדי | גל | זליג | מובהקות | ||
| גובה בפריחה, ס"מ | 2016/17 א' | 290A | 238C | 283AB | 266B | 0.001.> | |
| 2017/18 ב' | 300A | 240C | 300A | 270B | 0.001.> | ||
| 2018/19 ג' | 298B | 241D | 316A | 272C | 0.001.> | ||
| 2019/20 ד' | 304A | 243C | 298A | 275B | 0.001.> | ||
| ממוצע | 298 | 241 | 299 | 271 | |||
| היקף גזעול, ס"מ | 2016/17 א' | 68.5AB | 66.3B | 69.3AB | 70.1A | 0.0543 | |
| 2017/18 ב' | 71.6 | 71.5 | 70.8 | 68.4 | ל.מ. | ||
| 2018/19 ג' | 68.9B | 69.7B | 73.6A | 67.2B | 0.001.> | ||
| 2019/20 ד' | 73.0 | 68.4 | 72.8 | 69.3 | ל.מ. | ||
| ממוצע | 70.5 | 69.0 | 71.6 | 68.8 | |||
| תאריך פריחה ממוצע | 2016/17 א' | 06/08/2016B | 18/08/2016A | 06/08/2016B | 07/08/2016B | 0.0146 | |
| 2017/18 ב' | 08/08/2017 | 09/08/2017 | 28/07/2017 | 03/08/2017 | ל.מ. | ||
| 2018/19 ג' | 28/07/2018 | 31/07/2018 | 22/07/2018 | 20/07/2018 | ל.מ. | ||
| 2019/20 ד' | 02/08/2019 | 07/08/2019 | 10/08/2019 | 14/08/2019 | ל.מ. | ||
| ממוצע | 02-אוג | 08-אוג | 01-אוג | 03-אוג | |||
| תאריך קטיף ממוצע | 2016/17 א' | 29/08/2016C | 25/09/2016A | 19/09/2016AB | 04/09/2016BC | 0.0002 | |
| 2017/18 ב' | 30/12/2017AB | 19/01/2018A | 19/12/2017B | 14/12/2017B | 0.0121 | ||
| 2018/19 ג' | 07/11/2018 | 14/11/2018 | 29/10/2018 | 03/11/2018 | ל.מ. | ||
| 2019/20 ד' | 13/12/2019 | 22/12/2019 | 13/12/2019 | 28/12/2019 | ל.מ. | ||
| ממוצע (שנים א, ג, ד בלבד) | 26-אוק | 10-נוב | 30-אוק | 01-נוב | |||
| מספר פרחים לדונם | 2016/17 א' | 369A | 363A | 314B | 367A | 0.014 | |
| 2017/18 ב' | 272 | 250 | 282 | 266 | ל.מ. | ||
| 2018/19 ג' | 248AB | 296A | 242B | 290AB | 0.0193 | ||
| 2019/20 ד' | 260 | 306 | 274 | 300 | ל.מ. | ||
| ממוצע | 287 | 304 | 278 | 306 | |||
| מספר אשכולות קטופים לדונם | 2016/17 א' | ||||||
| 2017/18 ב' | 242AB | 218B | 252A | 238AB | 0.0216 | ||
| 2018/19 ג' | 238B | 294A | 230B | 284AB | 0.0085 | ||
| 2019/20 ד' | 254 | 294 | 262 | 284 | ל.מ. | ||
| ממוצע | 245 | 269 | 248 | 269 | |||
| % אשכולות קטופים | 2016/17 א' | ||||||
| 2017/18 ב' | 89% | 87% | 89% | 90% | ל.מ. | ||
| 2018/19 ג' | 96% | 99% | 95% | 98% | ל.מ. | ||
| 2019/20 ד' | 98% | 96% | 96% | 95% | ל.מ. | ||
| ממוצע | 94% | 94% | 93% | 94% | |||
| מספר כפות | 2016/17 א' | 12.3 | 12.1 | 11.8 | 11.9 | ל.מ. | |
| 2017/18 ב' | 11.9 | 12.1 | 11.8 | 11.6 | ל.מ. | ||
| 2018/19 ג' | 12.6 | 13.0 | 13.1 | 12.3 | ל.מ. | ||
| 2019/20 ד' | 12.3 | 12.3 | 12.6 | 11.7 | ל.מ. | ||
| ממוצע | 12.3 | 12.4 | 12.3 | 11.9 | |||
| משקל אשכול כל הקטיפים, ק"ג | 2016/17 א' | 29.6B | 31.4AB | 33.4A | 29.0B | 0.0009 | |
| 2017/18 ב' | 29.4 | 30.4 | 29.3 | 29.4 | ל.מ. | ||
| 2018/19 ג' | 31.0BC | 31.7B | 33.6A | 29.6C | 0.001.> | ||
| 2019/20 ד' | 27.8 | 28.7 | 29.4 | 26.8 | ל.מ. | ||
| ממוצע | 29.5 | 30.6 | 31.4 | 28.7 | |||
| שנה / יבול | גרנד ניין | עדי | גל | זליג | מובהקות | ||
| משקל אשכול קטיפים עיקריים, ק"ג | 2016/17 א' | 29.1 | 28 | 29.9 | 27.4 | ל.מ. | |
| 2017/18 ב' | 31.4 | 31.9 | 32.8 | 31 | ל.מ. | ||
| 2018/19 ג' | 32.7B | 34.3AB | 35.8A | 31.7B | 0.0052 | ||
| 2019/20 ד' | 29.6 | 30.8 | 31.5 | 28.9 | ל.מ. | ||
| ממוצע | 30.0 | 30.9 | 31.9 | 29.2 | |||
| יבול שקול בפועל לדונם, ק"ג | 2016/17 א' | 7948 | 7740 | 7938 | 8008 | ל.מ. | |
| 2017/18 ב' | 7110 | 6615 | 7388 | 6976 | ל.מ. | ||
| 2018/19 ג' | 7342B | 9318A | 7724AB | 8392AB | 0.0171 | ||
| 2019/20 ד' | 7081 | 8421 | 7674 | 7586 | ל.מ. | ||
| ממוצע | 7370 | 8024 | 7681 | 7741 | |||
| יבול שקול בפועל מצטבר ל-4 יבולים, לדונם, ק"ג | 29481 | 32094 | 30724 | 30962 | |||
| יבול מחושב לדונם, ק"ג | 2016/17 א' | 10962 | 11408 | 10483 | 10588 | ל.מ. | |
| 2017/18 ב' | 7979 | 7576 | 8257 | 7761 | ל.מ. | ||
| 2018/19 ג' | 7645B | 9379A | 8128AB | 8567AB | 0.0327 | ||
| 2019/20 ד' | 7241 | 8767 | 8050 | 8010 | ל.מ. | ||
| ממוצע | 8457 | 9283 | 8730 | 8732 | |||
| אצבע מייצגת מכף 3: | |||||||
| משקל, גרם | 2016/17 א' | 148A | 136B | 158AB | 147AB | 0.0101 | |
| 2017/18 ב' | 173 | 178 | 181 | 177 | ל.מ. | ||
| 2018/19 ג' | 177 | 161 | 185 | 170 | ל.מ. | ||
| 2019/20 ד' | 156 | 146 | 153 | 151 | ל.מ. | ||
| ממוצע | 164 | 155 | 169 | 161 | |||
| אורך חיצוני, ס"מ | 2016/17 א' | 20.3A | 20.3AB | 21.2AB | 20.0B | 0.0191 | |
| 2017/18 ב' | 21.6C | 22.7A | 22.2AB | 21.7BC | 0.001.> | ||
| 2018/19 ג' | 21.4 | 21.3 | 21.9 | 21.6 | ל.מ. | ||
| 2019/20 ד' | 20.0 | 19.9 | 19.9 | 19.7 | ל.מ. | ||
| ממוצע | 20.8 | 21.1 | 21.3 | 20.8 | |||
| היקף אצבע, ס"מ | 2016/17 א' | 11.8A | 11.5B | 12.0AB | 11.8AB | 0.0216 | |
| 2017/18 ב' | 12.6 | 12.6 | 12.7 | 12.6 | ל.מ. | ||
| 2018/19 ג' | 12.9 | 12.6 | 13.1 | 12.7 | ל.מ. | ||
| 2019/20 ד' | 12.4 | 12.1 | 12.3 | 12.1 | ל.מ. | ||
| ממוצע | 12.4 | 12.2 | 12.5 | 12.3 |
יבול א', עונת 2016-17
נתוני יבול א' בחלקת הניסוי הושפעו מהעונה המיוחדת שקדמה לקטיף: שתי קרות משמעותיות במהלך החורף, ואביב חם באופן מיוחד. גורמים אלה הביאו לפריחה מוקדמת של החלקה, כשהאמהות קטנות יחסית, והרצה מהירה של שתילים חליפים. נמצא גרדיאנט גובה בקרב הזנים הנבחנים: גרנד ניין>גל>זליג>עדי. מגדיל לעשות הזן עדי, הנמוך ב-52 ס"מ לעומת הגרנד ניין. הזנים גל ועדי פיצו על נחיתות מסוימת במספר הפריחות והאשכולות, כנראה עקב האיחור בפריחה בדור האמהות, באשכול כבד יותר, כך שהיבול השקול בפועל בכל הזנים דומה מאד.
יבול ב', עונת 2017-18
בדומה ליבול א', גם ביבול ב' נמצאו הזנים עדי וזליג נמוכים משמעותית מהזן גרנד ניין. קומת הזן עדי כה נמוכה, שניתן לעשות את הפעולות הנדרשות על מרבית האשכולות מבלי להיעזר בסולם, בעוד שלזן זליג קומת ביניים, כך שלצורך הגעה למרבית האשכולות יש צורך בסולם, אולם העבודה מהירה ויעילה יותר ביחס לעבודה על אשכולות הגרנד ניין. הקלון של הזן גל הנבחן בניסוי זה אינו נמוך.
יבול ג', עונת 2018-19
תוצאות יבול ג' מחדדות את המגמות שנצפו ביבולים הקודמים: צמחי העדי והזליג נמוכים משמעותית מצמחי הגרנד ניין, בעוד שהזן גל עובר "הגבהה" עם השנים, וביבול ג' צמחיו היתמרו 18 ס"מ מעל צמחי הזן המשקי. התוצאה הבולטת ביותר ביבול ג' בחלקה היא מספר רב של פריחות ואשכולות קטופים בזנים הנמוכים עדי וזליג, שהביא לתוספת משמעותית ביבול ביחס לזן המשקי, גרנד ניין, שבעונה זו היה בעל היבול הנמוך ביותר מבין הזנים שנבחנו בניסוי. סיכום תוצאות יבול ד', עונת 2019-20
טבלה 2. תכונות צימוח, פריחה, ויבול בזנים השונים. יבול ד', 2019-20
| זנים נמוכים כנרת | |||||
| יבול ד', 2019-20 | גרנד ניין | גל | זליג | עדי | מובהקות |
| גובה בפריחה, ס"מ | 304A | 298A | 275B | 243C | 0.001.> |
| היקף גזעול, ס"מ | 73.0 | 72.8 | 69.3 | 68.4 | ל.מ. |
| תאריך פריחה ממוצע | 02/08/2019 | 10/08/2019 | 14/08/2019 | 07/08/2019 | ל.מ. |
| תאריך קטיף ממוצע | 13/12/2019 | 13/12/2019 | 28/12/2019 | 22/12/2019 | ל.מ. |
| מספר פרחים לדונם | 260 | 274 | 300 | 306 | ל.מ. |
| מספר אשכולות קטופים לדונם | 254 | 262 | 284 | 294 | ל.מ. |
| % אשכולות קטופים | 98% | 96% | 95% | 96% | ל.מ. |
| מספר כפות | 12.3 | 12.6 | 11.7 | 12.3 | ל.מ. |
| משקל אשכול כל הקטיפים, ק"ג | 27.8 | 29.4 | 26.8 | 28.7 | ל.מ. |
| משקל אשכול קטיפים עיקריים, ק"ג | 29.6 | 31.5 | 28.9 | 30.8 | ל.מ. |
| יבול שקול בפועל לדונם, ק"ג | 7081 | 7674 | 7586 | 8421 | ל.מ. |
| יבול מחושב לדונם, ק"ג | 7241 | 8050 | 8010 | 8767 | ל.מ. |
| אצבע מייצגת מכף 3: | |||||
| משקל, גרם | 156 | 153 | 151 | 146 | ל.מ. |
| אורך חיצוני, ס"מ | 20.0 | 19.9 | 19.7 | 19.9 | ל.מ. |
| היקף אצבע, ס"מ | 12.4 | 12.3 | 12.1 | 12.1 | ל.מ. |
גם ביבול ד', צמחי הזנים עדי וזליג נמוכים משמעותית מהזן המשקי, ב-61 ס"מ וב-29 ס"מ, בהתאמה. הזן גל נמוך ב-6 ס"מ, בשונה מיבול ג', בו צמחי זן זה היו גבוהים במעט ביחס לזן המשקי (טבלאות 1, 2 ואיור 1א').
היקף הגזעול בזנים הנמוכים, עדי וזליג, היה 68.4 ס"מ ו-69.3 ס"מ, בהתאמה, נמוך בהשוואה ל-73.0 ו-72.8 בזנים הגבוהים, גרנד ניין וגל, בהתאמה. במועדי הפריחה והקטיף נמצאה מגמת איחור, לא מובהקת, של כל הזנים הנבחנים, ביחס לזן המשקי (טבלה 3).
בכל הזנים הנבחנים נמצאה תוספת במספר הפריחות, וכתוצאה מכך במספר אשכולות קטופים לדונם, ביחס לגרנד ניין (טבלה 2). בזן עדי נמצאה תוספת של 40 אשכולות (סה"כ 294), ובזן זליג 30 (סה"כ 284). התוספת בזן גל הייתה נמוכה יותר,8, וסה"כ 262 (טבלה 1, איור 1ב'). ראוי לציין שהתוספת במספר הפריחות בזנים עדי וזליג ביחס לגרנד ניין לא הוגבלה למועדי פריחה ספציפיים, כך שתוספת האשכולות מקורה בעליה הן במספר האמהות, והן במספר שתילי הביניים, שהניבו אשכולות חליפים (טבלה 4).
במשקל האשכול נמצאה תוספת של 1.6 ק"ג ו-0.7 ק"ג בזנים גל ועדי ביחס לגרנד ניין (27.8 ק"ג), בעוד שבזן זליג נמצאה מגמה של פחיתה של 1 ק"ג ביחס לזן המשקי (טבלה 2, איור 1ג'). השילוב של התוספת במספר האשכולות הקטופים ובמשקל האשכול בזן עדי הביאה לתוספת יבול משמעותית לדונם, בשיעור של 1340 ק"ג ביחס לגרנד ניין (7081 ק"ג לדונם יבול שקול בפועל). בזנים גל וזליג, עקב מגמה מעורבת במדדי משקל האשכול ומספר האשכולות הקטופים, התוספת ביחס לזן המשקי הייתה נמוכה יותר, 593 בזן גל, ו-505 בזן זליג (טבלה 2, איורים 1ג', 1ד', 1ה').
במשקל האצבע נמצאה ביבול ד' נחיתות לא מובהקת לזנים הנמוכים ביחס לזן המשקי (משקל אצבע-155.7 גרם), בשיעור 10 גרם (עדי) ו-5 גרם (זליג). משקל האצבע של הזן גל היה דומה לזה של גרנד ניין, 153.1 גרם (טבלה 2, איור 1ו').
טבלה 3: התפלגות הפריחות בזנים השונים, אחוז מצטבר.
טבלה 4: התפלגות הפריחות בזנים השונים, מספר פריחות למועד פריחה.
סיכום רב שנתי של תוצאות הניסוי (יבולים א'-ד')
הזנים עדי וזליג היו נמוכים משמעותית בכל ארבעת מחזורי היבול מהזן המשקי. הזן עדי היה נמוך בממוצע ב-27 ס"מ, והזן עדי היה נמוך במיוחד, ב-58 ס"מ ביחס לגרנד ניין. בזן גל נמצאה מגמה מעורבת בשנים השונות, אולם בממוצע הרב-שנתי גובהו דומה לזה של הזן המשקי (טבלה 1 ואיור 2א'). היקף הגזעול הממוצע הרב-שנתי בזנים גל ועדי היה דומה לזה של הגרנד ניין, בעוד שזליג מסתמן כזן 'רזה', בעל היקף גזעול ממוצע קטן ב-2.7 ס"מ ביחס לזן המשקי (טבלה 1).
במועדי הפריחה והקטיף לא נמצאה מגמה של הקדמה בזנים הנמוכים ביחס לגרנד ניין. הזן גל איחר לפרוח ב-6 ימים, ולהיקטף ב-14 יום, ככל הנראה עקב מוצאו, מהזן זיו, שמשתייך לקבוצת הזנים "קוונדיש ענק".
בכל ארבעת היבולים משקל האשכול בזנים גל ועדי היה זהה או גבוה יותר מזה של גרנד ניין. הממוצע הרב-שנתי של משקל האשכול בזנים גל ועדי היה 31.4 ק"ג ו-30.6 ק"ג, בהתאמה, גבוה ב-1.9 ק"ג ו-1.1 ק"ג ביחס לאשכולות הגרנד ניין. משקל האשכול הממוצע בזן זליג היה נמוך מעט בכל השנים ביחס לזן המשקי, ובממוצע הרב-שנתי נמצא פחיתה של 0.8 ק"ג (טבלה 1 ואיור 2ב'). נמצאה מגמה לנחיתות במשקל האצבע בזן עדי, עם פחיתה רב-שנתית ממוצעת של 8.3 גרם (5%). בזן זליג נמצאה פחיתה שולית בשיעור 2.6 גרם (1.5%) במשקל האצבע, ובזן גל נמצאה תוספת קלה של 5.6 גרם (3.5%).
מספר הפריחות הממוצע הרב-שנתי, וכתוצאה מכך מספר האשכולות הקטופים, היה גבוה יותר בכל הזנים הנבחנים ביחס לגרנד ניין. בזנים עדי וזליג נמצאה תוספת של 24 (10%) אשכולות לדונם לעונה. מספר האשכולות הקטופים בזן גל היה דומה לזה של הזן המשקי, 248 ו-245, בהתאמה (טבלה 1 ואיור 2ג').
המכפלה של מספר האשכולות הקטופים במשקלם, נותנת את היבול המצטבר השקול בפועל בחלקה. היבול המצטבר הרב-שנתי בשלושת הזנים הנבחנים גבוה מזה של גרנד ניין (29,481 ק"ג יבול מצטבר לדונם). היבול המצטבר הגבוה ביותר נשקל בזן עדי, עם יבול מצטבר של 32,094 ק"ג לדונם, תוספת של 2613 ק"ג לדונם (8.8%) ביחס לגרנד ניין, ולאחריו זליג, עם תוספת של 1,480 ק"ג (5.0%), וגל, עם תוספת של 1240 ק"ג (4.2%) (טבלה 1 ואיור 2ד').
דיון #
הניסוי הסתיים לאחר איסוף נתוני יבול א'-ד'. הקלונים של הזנים זליג ועדי שנבחנו במסגרת המחקר, היו לאורך כל שנות המחקר נמוכים משמעותית מהגרנד ניין. ראוי לציון הזן עדי, שבממוצע רב-שנתי היה נמוך ב-58 ס"מ ביחס לזן המשקי. הקלון של הזן גל שנבחן בניסוי היה דומה בגובהו לזה של הגרנד ניין. הדבר נובע, ככל הנראה, מתהליך הסלקציה שהזן עבר מאז שהתגלה, בשנת 1977. הפרמטר המרכזי בתהליך הסלקציות היה משקל האשכול, וכך, עם השנים, הזן גל הלך ואיבד את תכונת הקומה הנמוכה, כך שהקלון שנבחן בניסוי זה הינו בעל אשכול כבד, אבל לא נמוך. הניסוי התבצע בחלקה של קיבוץ כנרת, שמשטר הדילול שלו הוא הרצת המטע, וקבלת מספר רב של פריחות, באמצעות שתילי חליפים. במשטר דילול זה, יש יתרון לזנים זריזים, הפורחים מוקדם, ובכך מאפשרים קבלה של שתילים חליפים. בזנים זליג ועדי נמצאה תוספת משמעותית של פריחות, ואשכולות קטופים ליחידת שטח, במיוחד ביבולים ג' ו-ד', בהשוואה לגרנד ניין, אולם לפחות בנוגע לזן עדי הסיבה אינה ככל הנראה זריזות. ביבול א' נמצא פיגור במועד הפריחה בזן זה, וגם בשנים הבאות, התוספת במשקל הפריחות והאשכולות נמצאה במועדי פריחה שונים, המאפיינים הן את דור האימהות, והן את דור שתילי הביניים. כך שייתכן שהתוספת במספר האשכולות שנמצאה בזנים אלה נובעת מממדיהם הצנועים (גובה ושטח עלה), שאיפשר למדלל להגדיל את מספר האימהות ושתילי הביניים בבית ביחס לזנים הגדולים יותר. השילוב של תוספת משמעותית במספר האשכולות הקטופים, ותוספת במשקל האשכול, הביא לכך שהיבול המצטבר ביבולים א'-ד' בחלקה בזן עדי היה גבוה ב-2.6 טון לדונם ביחס לזן המשקי. בזנים האחרים נרשמה גם כן תוספת יבול, אולם היא הייתה צנועה יותר: בזן זליג 1.5 טון לדונם, ובזן גל 1.2 טון לדונם. אשכולות הזן גל היו הכבדים ביותר, אולם תוספת האשכולות הקטופים ביחס לזן המשקי הייתה קטנה יחסית, ואילו בזן זליג נמצאה תוספת משמעותית יותר במספר האשכולות הקטופים, אולם משקל האשכול היה נמוך מעט מזה של הזן המשקי. באורך האצבע, נמצאה נחיתות קלה לזנים הנמוכים ביחס לזן המשקי. אורך הוא מרכיב מרכזי באיכות הפרי, ויש לו השפעה ניכרת על התמורה למגדל, ולכן הגדלת האצבע בזנים אלה נדרשת, הן באמצעות הקפדה על הסרת כפות, והן באמצעות ביצוע סלקציות לצורך פיתוח קלונים בעלי אצבע ארוכה יותר.
לסיכום, לאחר איסוף נתוני ארבעה יבולים, נמצאה תוספת יבול משמעותית לקלון 9108 של הזן הנמוך עדי ביחס לגרנד ניין. השילוב של התוספת ביבול, ופוטנציאל לחסכון משמעותי בהוצאות עבודה ומבנה בית הרשת, ובמנות ההשקיה (עקב שטח עלים מופחת), הופכים את הזנים הנמוכים לאטרקטיביים, ובהחלט מומלץ למשקים להכנס לבחינה של הזנים הנמוכים עדי וזליג בחלקות.
תודות #
לאלכס קפלן וצוות המטע של קיבוץ כנרת על שיתוף הפעולה בניסוי.
