לבדיקות מעבדה בדיקת תוצאות מעבדה
לתחנה המטאורולוגית לשירות המטאורולוגי
לבדיקות מעבדה בדיקת תוצאות מעבדה
לתחנה המטאורולוגית לשירות המטאורולוגי
לבדיקות מעבדה תוצאות בדיקת מעבדה
לתחנה המטאורולוגית לשירות המטאורולוגי

בחינת תכשירים שונים לטיוב קרקע עייפה | ד"ר נבות גלפז | 2015

מומלץ לקרוא את המחקר במחשב שולחני/נייד

בחינת תכשירים שונים לטיוב קרקע עייפה | ד"ר נבות גלפז | 2015

מומלץ לקרוא את המחקר במחשב שולחני/נייד

רשם: נבות גלפז

רקע ותיאור הבעיה #

בעולם קיים מגוון רחב של תכשירים שמטרתם טיוב הקרקע, במטרה לשפר את הצימוח והיבול. מרבית החומרים הנ"ל פועלים דרך העשרה של הקרקע בחומרי הזנה שונים, או פגיעה בריכוזם של גורמים פתוגנים בקרקע/העשרה במיקראורגניזמים מועילים לצמח. במהלך השנים נבחנו בענף הבננות מספר תכשירים שונים מהסוג הנ"ל, ביניהם: טרה-בלה בגינוסר ו-KF באפיקים. במהלך 2015 בחנו שני חומרים מהסוג הנ"ל: ביו-פחם, ובוקאשי. ביו-פחם הוא תוצר של פירוליזה (שריפה ב-400-600 מעלות ללא חמצן) של חומר אורגני. נמצא בעבר שהטמנת ביו-פחם שיפרה את התכונות הפיזיקליות-כימיות של הקרקע, הפחיתה מחלות צמחים, והעלתה את היבול במספר גידולים. בוקאשי הוא חומר מוצק, המבוסס על תערובת חיידקים (EM-effective microorganisms)  המיוצרת ביפן, ומשווקת כיום ב-120 מדינות. תערובת החיידקים  מורכבת מתערובת של חיידקים ושמרים. ע"פ היצרן, יישום ה-EM בקרקע מקדם את הדומיננטיות של מיקרואורגניזמים מיטיבים לצמח בקרקע, המעלים את רמת של חומרים נוגדי-חימצון, חומצות-אמינו, ויטמינים, פולי-סכרידים וחומצות אורגניות, ובכך משפרים את ביצועי הצמח. 

שיטות העבודה ומהלך המחקר #

בדיקת שני החומרים נעשתה במתכונת של תצפית, חזרה אחת (ביופחם) או שתיים (בוקאשי) לכל טיפול. כל אחד מהטיפולים הורכב מ-7 בתים-21 צמחים (ביופחם) ו-20 בתים-50 צמחים (בוקאשי). הצמחים נשתלו באוגוסט 2015 בחוות צמח (ביו-פחם) ובחוקוק (בוקאשי). גובה צמח ממוצע נמדד בינואר 2016, 5 חודשים לאחר השתילה. 

תוצאות ודיון #

טבלה 1: גובה הצמח בטיפולים השונים בניסוי הבוקאשי. הנתונים נאספו בינואר 2016, 5 חודשים לאחר השתילה. 

טבלה 2: גובה הצמח בטיפולים השונים בניסוי הביו-פחם. הנתונים נאספו בינואר 2016, 5 חודשים לאחר השתילה. 

יישום שני החומרים לא הביא להשפעה חיובית על צימוח הבננה. יתרה מזאת, יישום הבוקאשי בתחתית הבור הביא לירידה בגובה הצמח יחסית לטיפול הביקורת. טיפולי הביו-פחם הביאו לירידה מסוימת, ולא מובהקת סטטיסטית, בגובה הצמחים, לעומת צמחי טיפול הביקורת. ראוי לציין שבמהלך 2015 ערכנו ניסוי בצורה הנוזלית של ה-EM בצמחים שגדלו במכלים, וגם בניסוי זה לא נצפתה לחומר השפעה מיטיבה על צימוח הבננה. 

"ירוק בעיניים": בדיקת השימוש ברשת ירוקה בבתי רשת בבננות #

רשם: יאיר ישראלי

רקע #

הבננות בארץ עוברות במהירות לגידול בבתי רשת. היתרון של הקטנת תצרוכת המים והחיסכון במים, הבולט במיוחד בעמק הירדן, והיתרון של הקטנת הפחת, הגדלת יבולים ופיזור על פני חודשי השנה, הבולט במיוחד במטעי הגליל המערבי ובחוף הכרמל, הביאו לזירוז המעבר לבתי רשת. יתרונות נוספים של בתי הרשת הם שיפור בניקיון הפרי ובאיכותו, שלמות העלווה וצמצום נזקי הרוח והגנה בפני עודפי קרינה בקיץ. השימוש בבתי הרשת מאפשר להכניס למחזור הגידול בבננות שטחי גידול שוליים, שבגלל מגבלות טופואקלימיות או מגבלות של טיב הקרקע לא היו ראויים לגידול בננות ואולם בתנאים המשופרים של בתי הרשת ניתן לקבל בהם יבולים סבירים. לבתי הרשת יש, כמובן, גם מגבלות ואפילו חסרונות. המגבלה הראשונה במעלה היא עלות ההקמה והאחזקה של בית הרשת. ההוצאה אומנם כבדה אך יש לציין ש"הברזלים" במבנה הרשת ניתנים למחזור, והניסיון המצטבר מביא להגדלת היעילות בהקמת בתי הרשת ותחזוקתם. 

נעשים כבר ניסיונות לחידוש המטע בבית הרשת בלא לפרק את המבנה, ויש לשער שעם הזמן נגיע לפתרונות גם בתחום זה. 

מגבלה נוספת היא מגבלת המחלות והמזיקים הספציפיים המתגברים בתנאי הלחות הגבוהה וחוסר תנועת האוויר בבתי הרשת. הבעיות קיימות, אך ניתן להתמודד איתן. 

בעיה שונה לחלוטין הנגרמת על ידי בתי הרשת, הוא המפגע הסביבתי. 

גידולים חקלאיים בארץ כולה יוצרים כסות ירוקה ונעימה לעין. כאלה הם (לדוגמא) משטחי החיטה, החמנית והתירס הנשקפים ממורדות הגלבוע; או שטחי המטע המוריקים הנשקפים ממצפה אלומות ומרכס מבוא חמה וכפר חרוב או ממורדות הכרמל ומרכס ראש הנקרה.  

דע עקא, במשטחים הירוקים הולכות וצומחות משבצות של לבן-בוהק, אלה בתי הרשת המכוסים ברשת שקופה (כ- 15% צל בלבד) ובהירה המחזירה את האור הנופל עליה כמראה. המראה איננו נעים לעין ופוגם בנוף. 

תלונות על "מפגע" נופי זה שהופנו אלינו מידי פעם הביאו אותנו לחשוב על פתרון אפשרי. דחיפה נוספת קיבלנו מפנייה של ראש המועצה האזורית עמק הירדן, יוסי ורדי. 

הרעיון שעלה הוא לנסות להשתמש ברשתות ירוקות, שיתמזגו עם גידולים ירוקים שכנים ויקטינו מאוד את המפגע הנופי. 

התנאי הוא שהתוצאה החקלאית המתקבלת תהייה שוות-ערך לתוצאה המתקבלת ברשתות השקופות. 

פנינו בעניין זה לפרופ' יוספה שחק ממנהל המחקר, המתמחה בתחום השימוש ברשתות בחקלאות ואף חקרה בעבר שימוש ברשתות צבעוניות בבננות. יוספה נענתה ברצון, ואף הדגישה שהבעיה שאנחנו מעלים ידועה כבעיה עולמית ולפתרונות שנמצא יהיה בוודאי שימוש נרחב יותר מבננות בישראל בלבד. 

יוספה מצידה פנתה למפעל "פולישק" (היום גניגר) אשר ייצר עבורנו שני סוגי רשתות ארוגות, בעלות מרקם דומה לרשת השקופה, עם שעור הצללה של כ- 16%. צבע רשת אחת הוא ירוק-צהבהב, והרשת השנייה ירוק-כחלחל. יוספה בדקה את מעבר האור ברשתות ואת תכונותיהן הספקטרליות, ולדעתה הן מתאימות לתפקידן (לצרכי הניסוי). כך נסללה הדרך לתכנון ניסוי שדה ברשתות הירוקות. מאחר שניסויים כאלה נמשכים בד"כ זמן ממושך (לפחות 4-5 שנים) ולעיתים התשובה המתקבלת בחלקה מסוימת מושפעת מתנאים מקומיים ואין בטחון שהיא תקפה לשטחים נרחבים, העמדנו שני ניסויים דומים בחלקה של קיבוץ תל קציר הנמצאת בשולי גבעת תל קציר וניתן להשקיף עליה מלמעלה ובחלקה נוספת השייכת לחוות הבננות באזור ה"צינור הירוק" במרכז עמה"י. הצוות בראשות יוספה מלווה את הניסויים במדידות קרינה תקופתיות, אך תוצאות אלו אינן מוצגות כאן. 

תכנית הניסוי #

הניסוי בתל קציר מבוצע בחלקה שנשתלה ב- 22.8.2012. החלקה היא בשטח כולל של 42 דונם, אשר רובם נכללים בניסוי. מרווח הנטיעה היה 3 מ'X 4 מ', 3 שתילים לבית. הזן גרנד ניין, ההשקיה בטפטוף (3 שלוחיות לשורה, טפטפות 1.6 ל"ש, כל 40 ס"מ). החלקה מחולקת למגדרים בכיוון צפון-דרום לרוחב המגדר 9 שורות (מגדר יחיד עם 11 שורות) ולאורכו כ- 60 בתים. כל מגדר מחולק לאורכו ל- 3 חלקים (כ-20 בתים) המכוסים ברשת שונה לכל רוחב המגדר ומהווים חזרה בניסוי. רוחב החזרה כ- 40מ' ואורכה 60 מ' (שטח 2.4 דונם).  

השטח הגדול של החזרות מבטיח שהשורות הפנימיות תקבלנה את האור העובר דרך הרשת הנבדקת גם בשעות בהן קרני השמש מגיעות בזווית נמוכה. השטח במרכז ממנו נאספים נתונים: שתי שורות, 12 בתים בשורה סה"כ 24*12=288 מ"ר לחזרה.  

בחוות הבננות (חלקת הצינור הירוק) נשתלה החלקה ב-15/8/12 במרווח נטיעה זהה, ובזן זהה. מערכת ההשקיה דומה (אך הטפטפות כאן 2.5 ל"ש). החלקה קטנה יותר,כ-23 דונם, עם מגדרים ברוחב 7שורות (28 מ') וחזרות לאורך 12 בתים כל אחת (36 מ') מהם נמדדים הבתים ב-3 השורות הפנימיות לאורך 9 בתים (27*12=324 מ"ר נמדדים לחזרה).  

בניסוי נבדקות 3 רשתות: 

א – ירוק-צהוב 

ב- ירוק-כחול 

ג- שקוף (ביקורת, רשת "קריסטל") 

שלושת הטיפולים חוזרים בתל קציר ב- 5 חזרות, ובחוות הבננות ב-6 חזרות, בגושים באקראי. החלקות מקבלות טיפול מסחרי רגיל. צוות הניסיונות מבצע מידי פעם מדידות קרינה פוטוסינתטית (רגש Licor 190) וכן מבוצע מעקב מפורט אחר ההתפתחות וההנבה. 

מדידות קרינה נוספות ומפורטות מבוצעות באופן תקופתי ע"י הצוות של פרופ' יוספה שחק, השותף למחקר, ותוצאותיהן יפורסמו בנפרד. 

תוצאות #

מדידות קרינה 

מדידות ראשונות שנעשו בחלקת תל קציר ב- 2.9.12, 10 ימים לאחר הנטיעה (רשתות חדשות ונקיות מאבק) מוצגות באיור 1. הרשת השקופה במועד זה העבירה 92.1% מהקרינה (בשעות הצהרים); הרשת הירוקה-צהובה העבירה 85.9% והירוקה-כחולה 84.8%; הפרש של 6%-5%. 

לאחר 51 יום, ב- 24/10/12 (ולאחר הצטברות אבק) העבירה הרשת השקופה 81.7% מהאור; הירוקה-צהובה 77.3 והירוקה-כחולה 76.6% (ההפרש נשמר, כ-5%). 

התנהגות שני סוגי הרשתות הירוקות הייתה, אם כן, דומה למדי ושעור ההצללה שלהן היה גבוה מהרשת השקופה ב-5% לערך. איור 1 מייצג את המצב ההתחלתי בחלקת תל קציר. באיור 2 מוצגות מדידות שנערכו לפרקים מהנטיעה ועד יולי 2014 בשתי חלקות הניסוי (חלקת תל קציר וחלקת חווה צינור ירוק). 

איור 1: מדידות הקרינה שנעשו בחלקת תל קציר בשעת צהריים ב- 2/9/12 וב- 23/10/12 באמצעות רגש קרינה 190 Licor המודד את הקרינה בתחום הקרינה הפוטוסינתטית. הרגש נישא על מוט בגובה 4 מ', ניצב מול פני הרקיע. כל נתון הוא ממוצע של 5 חזרות ± ש.ת.; בכל חזרה בוצעו 3 מדידות חוזרות, בסיום כל גוש בניסוי נמדדה הקרינה בשדה פתוח.
איור 2: המהלך העונתי של הקרינה הפוטוסינתטית שנמדדה מתחת לרשתות הצל השונות מהשתילה בקיץ 2012 ועד יולי 2015 (ראה איור 1 לגבי פרטי ביצוע המדידות). 

מעבר הקרינה דרך הרשתות בחלקה בתל קציר ובחוות הבננות היה דומה למדי (איור2). הבדלים יכולים להגרם על ידי כמות האבק השונה מחלקה לחלקה, אבל אלה לא היו משמעותיים. הרשתות התכסו באבק בקיץ והקרינה העוברת ירדה בשיא הקיץ ל-71%-73% ברשתות הירוקות ו-76%-74% ברשת השקופה. ההפרש בין הרשתות היה גדול יותר בחורף (היינו: הרשתות הצבעוניות נשטפו, לכאורה, ביעילות פחותה בחורף) אבל אלו תוצאות של שנה אחת בלבד. 

בכל אופן, יש להביא בחשבון שהרשתות הירוקות מקטינות את מעבר האור ב-5%-4%, לעומת רשת הקריסטל. 

מראה הרשתות 

בהסתכלות ממרומי גבעת תל קציר הסמוכה היה נראה שהרשת הירוקה-צהובה ממלאה טוב יותר את התפקיד של "ירוק בעיניים", בעיקר לאחר הצטברות האבק במהלך הקיץ. זו כמובן התרשמות סובייקטיבית. המעוניינים מוזמנים להתרשם. 

השפעת צבע הרשת  על פריחה, תכונות ויבול 

בחלקה בתל קציר נרשם ברשתות הירוקות ביבול א' איחור בפריחה ב 7-6 ימים לעומת הביקורת ואיחור של 9-8 ימים בקטיף (מובהק, טבלה 1). נרשמה נטייה לתוספת של כ-1 ק"ג במשקל האשכול ברשת הקריסטל (הביקורת); תוספת של 500-300 ק"ג ביבול לדונם ותוספת 5 גר' במשקל האצבע המייצגת; אבל ההפרשים האלה לא היו מובהקים והמצב עלול להשתנות בשנים הבאות. 

בחלקה בחווה (בצינור הירוק) לא נרשם פיגור בפריחה; אולם גם כאן נרשם הבדל של כ-1 ק"ג במשקל האשכול לטובת הביקורת; הפרש קטן ביבול לדונם; והפרש של 5 גר' במשקל האצבע (כל אלה אינם מובהקים, ויכולים להצביע על מגמה אפשרית בלבד). בין שני סוגי הרשתות הירוקות אין הבדל הורטיקולטורי מהותי. ככלל נקטף בבתי הרשת בשנה א' יבול מרשים, כ-9 טון לדונם בת"ק ו-8.5 בחלקת הצינור הירוק, באיכות פרי גבוהה. 

בשנה ב' 2014/15,  שהייתה שנת קרה, עדיין נרשם בחלקות יבול נאה, מעל 7 טון לדונם, עם משקל אצבע מייצגת מעל 190 גר' בת"ק, וכ-180 גר' בחלקת הצינור הירוק. אף אחד מההבדלים בין הטיפולים לא היה מובהק, כולל תאריך הפריחה הממוצע, אבל נרשמה עדיין נטייה לפיגור קל בעיקר ברשת ירוק-כחול.  

ביבול ג', 2015/16, לא נרשם הבדל מובהק בין הרשתות במועד הפריחה הממוצע ובתכונות הווגטטיויות, אולם עיון בעקום קצב הפריחה המצטבר מצביע על פיגור קל בפריחה ליבול ג' ברשת ה-"ירוק-כחול" בחלקת תל-קציר (איור 3). 

טבלה 1: השפעת שימוש ברשתות בגוון ירוק-צהוב וירוק-כחול בבית רשת במטע בננות, בהשוואה לרשת קריסטל ביבול א'-ג' 

תוצאות יבול ג' (2015/16) בעת הכנת סיכום זה (ינואר 2016) מסתמכות על קטיף כ- 70% מהאשכולות בחלקת תל-קציר וקצת יותר מ-50% בחלקת ה"צינור הירוק" בחווה. בחלקת תל-קציר נרשם גם ביבול ג' פיגור קל, של 7 ימים במועד הפריחה בחלקות הירוק-כחול ו-5 ימים בחלקות הירוק-צהוב לעומת הביקורת השקופה (הבדלים שאינם מובהקים). ב"צינור ירוק" לא נרשם כל הבדל. לא נרשמו הבדלים מובהקים בפרמטרים של יבול וגודל הפרי. נחכה לסיום העונה להסקת מסקנה סופית.

כאמור, אנחנו מזמינים את הקהל בעמק הירדן ומבקרים מעוניינים לעלות לגבעת תל-קציר (נכנסים דרך שער הקיבוץ ולאחר ביתן השמירה, בדרך העולה, פונים ימינה בכביש צר), לצפות במראה הרשתות (רצוי בחודשי החורף והאביב) ולהביע דעה על התוצאה החזותית. ניתן גם להתבונן בצילום אויר ב- Google Earth.

הבעת תודה #

תודתנו מקרב לב לפסח יוסף, לגילי שריון ולצוות הבננות בתל-קציר על שיתוף הפעולה בהעמדת ניסוי זה ובביצועו.

הנכונות והמסירות של צוות זה מאפשרת לנו לבצע בשטחם ניסויים מורכבים רבי חשיבות. תודה גם לשלום ממעגן, על ניהול פרישת הרשתות ותפירתן, משימה לא פשוטה כלל. יישר כוחכם!

כאמור, פרופ' יוספה שחק וצוותה שותפים למחקר ודו"ח המכיל גם את תרומתם יוגש בנפרד.

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן