(ד"ב, נ.ק. 2009). סיכום לאחר קטיף יבול ג'
רקע ותיאור הבעיה #
השימוש בזבל אורגני (זבל רפת או זבל עופות) מקובל בבננות בעמה"י כאמצעי חשוב לשיפור אוורור הקרקע, שיפור המוליכות ההידראולית, העשרה ביסודות מזון ומיקרואורגניזמים מועילים והגדלת הפוריות. הגשת החומר האורגני (בד"כ זבל רפת) מתבצעת בזמן המנוחה בין מחזורי הבננה, שנה או שנתיים לפני הנטיעה מחדש. בעבר היה מקובל להוסיף זיבול בזבל עופות שהונח בערימה בין הבתים לאורך השורה בחודשי החורף. לאחר הנהגת ההשקיה בטפטוף וההדשיה המספקת את צרכי הצמח נמצא בניסויים חוזרים שתוספת הזיבול בזבל עופות במטע קיים אינה מביאה תועלת. המקרים היחידים בהם קיבלנו תגובה חיובית לתוספת חומר אורגני (זבל מכופתת המכיל תערובת של זבל עופות ומעט זבל רפת) היה כאשר החומר ניתן בבור הנטיעה ממש לפני הנטיעה או במהלכה. עם הזמן הונהג אצל מגדלים מסוימים שימוש בקומפוסט במחשבה שזהו מוצר משופר העשוי להשיג את אותן המטרות בנפחי יישום קטנים יותר וישנם המיישמים כשיגרה קומפוסט מידי שנה במהלך הגידול ללא קיומן של עדויות מוכחות להשפעתו על הבננות. מטרת הניסוי הנוכחי היא לברר את השפעת קומפוסט המוגש מידי שנה, במטע קיים, על בננות בשטחי מחזור בעמה"י.
תכנית הניסוי ושיטות המחקר #
הניסוי בוצע בקיבוץ דגניה ב' בחלקת גרנד ניין מושקית בטפטוף שנטעה באוגוסט 2009, בבית רשת.
המטע נטוע במרווח 3.5*3 מ', 95.2 בתים לדונם. הגשת הקומפוסט התבצעה פעם בשנה בסתיו. בשנה הראשונה לאחר הנטיעה (דצמבר 2009) ניתנו כ-14 ליטר לבית ולאחר מכן, בשנים 2011 ו-2012 7 ליטר לבית בסתיו בכל שנה. הקומפוסט פוזר לאורך קו הטפטוף, משני צדי הבית, באיזור המורטב ע"י הטפטפות, ללא הצנעה. הקומפוסט הוא מתוצרת שדה אליהו ואיכותו נחשבת טובה. נעשו בדיקות במעבדת שרות השדה עמה"י לוודא את האיכות. החלקה מקבלת דישון והשקיה לפי ההמלצות המקובלות בבננות בעמה"י.
בניסוי נערכה השוואה בין טיפול הגשת הקומפוסט מידי שנה בראשית החורף, לבין ביקורת ללא קומפוסט, בגושים באקראי ב-8 חזרות, בכל חזרה 2X7 בתים במעקב. נערך מעקב מלא אחר ההתפתחות וההנבה, וכן מעקב אחר ההשפעה על רמת המלחים והמזונות בקרקע ועל מתכונת יסודות המזון בעלים.
דוגמאות הקרקע נלקחו מידי שנה בסתיו. נקודת הדיגום היתה במרחק כ-10 ס"מ מטפטפת וכ- 40-50 ס"מ מהבית (איזור בית השורשים) ועומק הדיגום (הקידוח) 0-30 ס"מ. ארבעה עד חמישה מנטלים צורפו למדגם המייצג את החזרה, ונדגמו 6 חזרות לטיפול.
דוגמאות עלים נלקחו מעלה מספר 3 מאימהות בפריחה בקיץ (בזמן שיא פריחה, יולי-אוגוסט) או מנצרים בוגרים בסתיו (ובשנים מסוימות משניהם). נלקחה פיסת טרף משני צידי העורק במרכז העלה ברוחב כ-10 ס"מ. מדגמי עלים מ 5 עד 8 עלים צורפו למדגם אחד המייצג את החזרה.
מהלך הניסוי והתוצאות #
השפעה על הרכב הקרקע
ההשפעה היחידה של הקומפוסט בשנה הראשונה היתה בתוספת מסוימת של זרחן (כפי שנמדד בשיטת אולסן ) בקרקע. אולם ראוי לומר שגם בביקורת היה הזרחן די והותר (טבלה 1). גם בשנים הבאות היו הזרחן בקרקע גבוה יותר בטיפול הקומפוסט אך ההבדלים לא היו מובהקים ולא היה בכך משום יתרון לבננה (ראה להלן).
בשנה השנייה והשלישית מצאנו הגדלה מובהקת של ריכוז האשלגן בקרקע, וניתן לומר שהקומפוסט מסייע בהעשרת הקרקע באשלגן (טבלה 1, איור 1). עם זאת, וכפי שנראה להלן, לא נרשמה תוספת ברמת האשלגן בעלים וגם לא היה צורך בתוספת כזו, משום שגם בביקורת רמת האשלגן בעלים היתה תקינה (טבלה 2). ישנו רמז לעלייה קלה במוליכות בהשפעת הקומפוסט אולם היא אינה מובהקת וכנראה גם מקומית מאוד. במנות שנתנו קשה לצפות להשפעה על קרקע המטע במובן הרחב.
טבלה 1: השפעת תוספת קומפוסט במהלך הגידול על רמת המלחים ויסודות המזון בקרקע.
OM = חומר אורגני (%); EC= מוליכות חשמלית (דציסימנס למטר); K(CaCl2) mg l-1= ריכוז האשלגן במיצוי ב CaCl2 במיליגרם לליטר.
השפעה על מתכונת היסודות בעלים #
הגשת הקומפוסט בסתיו 2009 לא השפיעה כלל על מתכונת היסודות בעלי הנצרים בסתיו 2010 (דור שני במטע). רמת החנקן והזרחן בשני הטיפולים היתה גבוהה ורמת האשלגן תקינה (טבלה 2). נצרים בסתיו מהווים מבלע חזק מאוד בבננות, והם מראים בד"כ ריכוזים גבוהים של יסודות המזון גם בתנאי מחסור (אם אינם קיצוניים מאוד).
בקיץ 2011 נרשמו בעלי האימהות רמות חנקן זרחן ואפילו אשלגן נמוכות יחסית אשר עלו אח"כ בנצרים בסתיו (להוציא החנקן, שנשאר נמוך גם בסתיו (טבלה 2). ייתכן מאוד שמצב זה נוצר מהיבול הכבד שהמטע נשא בשנה זו (יבול א' של נטיעת קיץ, וראה להלן). אולם החשוב לעניינינו כאן הוא שלתוספת הקומפוסט לא היה כאן תפקיד והוא לא תרם לעליה ביסודות המזון. גם בשנים הבאות, 2012 ו-2013, נרשמו באימהות בקיץ ערכים נמוכים יחסית של חנקן וזרחן (דווקא רמת האשלגן עלתה) אולם ללא השפעה חיובית משמעותית של תוספת הקומפוסט. נרשמה אמנם עלייה מסוימת ברמת הניטרט בעלה, המעידה על זמינות משופרת של חנקן, אולם רק בקיץ 2012 היתה ההשפעה מובהקת (טבלה 2).
נרשמה גם השפעה שלילית של הקומפוסט בהגדלת ריכוז הכלור בעלים באימהות בקיץ 2011, אך הערכים היו בגבול הנורמלי.
לסיכום, לתוספת הקומפוסט לא היתה השפעה משמעותית על מתכונת היסודות בעלים.
בשנה השנייה לניסוי (2011/12), גרם הקומפוסט לעלייה ברמת החנקן הניטרטי בעלה (10 ± 162 ח"מ לעומת 5 ± 116) אולם בו-זמנית גם לעלייה בריכוז הכלור בעלה (0.03 ± 1.7 אחוז מחומר יבש לעומת 0.04 ± 1.43) כתוצאה מתכולת המלחים בקומפוסט. גם בקרקע נרשמה עלייה במליחות בהשפעת הקומפוסט.
גם בשנה השלישית (2012/13) לא היתה לקומפוסט השפעה מובהקת על הרכב העלים. מתכונת יסודות המזון בעלים היתה תקינה (בכל היסודות) ולא נרשם הבדל בין הטיפולים. ההבדל הבולט היחידי היה בריכוז הניטרט בעלה, 219 ח"מ בקומפוסט ו 157 בביקורת, אך בגלל השונות הרבה ההבדל איננו מובהק (טבלה 2).
טבלה 2: השפעת תוספת קומפוסט במהלך הגידול על מתכונת יסודות המזון בעלים. נדגמו עלה שלישי מאימהות בפריחה בשיא הפריחה בקיץ ו/או מנצרים בוגרים בסתיו.
