רקע #

לוח הדישון של בננות בעמה"י מבוסס בעיקרו על ניסויים שנערכו בבננות שגדלו בשטחים פתוחים ועל מעקב מתמשך אחר תוצאות בדיקות עלים וקרקע הנערכות מידי שנה במטעים מסחריים ובשטחי ניסוי, אולם כרגע נמצא ענף הבננות לקראת השלמת המעבר לגידול בבתי רשת. הסביבה החדשה משפיעה על העומד, על קצב הגידול ועל היבול, כמו גם על צריכת המים והאוופוטרנספירציה. יש לצפות, אם כן, גם להשפעה אפשרית על קליטת יסודות מזון מהקרקע ועל צריכת המזונות. עלייה ביבול מביאה, כמובן, לעלייה בכמות יסודות המזון המוסעים מהמטע. בבתי הרשת שכיחה תופעה של הופעת צריבות בשולי עלים המתגברות במיוחד לקראת מועד קטיף הפרי. בדיקות עלים מדגמיות שנעשו במקרים כאלה הצביעו על מחסור אפשרי באשלגן (מלווה, לעיתים, בהצטברות מלחים). בהוראת שעה הומלץ למגדלים להגביר את הדישון באשלגן לרמה של 45 ק"גד לשנה (במקום 30 קג"ד לשנה בעבר) אולם המלצה זו מצפה לאישור ניסויי.

בשנים 2013-2009 בוצע בחוות הבננות ניסוי הזנה בו נבחנו 4 רמות חנקן בשתי רמות זרחן (ואשלגן קבוע). הניסוי הצביע על הצורך להתמקד במנות חנקן שבין 20 ל-30 קג"ד חנקן צרוף לשנה ודישון ברמה מינימלית של זרחן (ישראלי וחובריו, 2014). הניסוי הנוכחי נועד להשלים ולבצע את בחינת מנות הדשן האשלגני.

מטרות הניסוי #

בחינת מנת האשלגן הנדרשת לדישון בננות בבית רשת במישור של עמה"י ויחסי גומלין אפשריים עם מנת החנקן.

שיטות #

הניסוי מבוצע בחלקה ששטחה 10 ד' בחוות הבננות בצמח ונבחנות בו מנות אשלגן של 0, 20, 40 ו-60 קג"ד K₂O לדונם לשנה (ממקור של אשלגן כלורי) על רקע של דישון ב-20 או ב-30 ק"ג N (ממקור של אמון חנקתי) ומנת זרחן שנתית אחידה של 4 ק"ג P₂O₅ לדונם לשנה. הדישון ניתן לכל טיפול בנפרד במנה יומית משתנה לפי השתנות צרכי המטע במהלך השנה.

תכנית הניסוי בגושים באקראי בחלקות מפוצלות, כאשר שתי רמות החנקן ניתנות בטיפולים העיקריים ב-3 חזרות ו-4 רמות אשלגן בטיפולי המשנה ב-6 חזרות לכל רמה וסה"כ בניסוי 24 חלקות. בכל חלקה (חזרה) 5 שורות * 6 בתים, הבתים בהיקף משמשים גבולות ונמדדים 12 הבתים הפנימיים בכל חזרה. מרווח הנטיעה 4.2*2.85 מ' (11.13 מ"ר לבית) ובדונם 89.85 בתים (עם 3 צמחים נושאי פרי בבית).

המעקב כולל בדיקות קרקע ועלים אחת לשנה וכן מעקב מפורט אחר ההתפתחות, ההנבה ואיכות הפרי כמקובל בניסויי שדה בבננות.

מהלך הניסוי #

החלקה נטעה כמתוכנן בשתילי תרבית רקמה מהזן גרנד ניין באוגוסט 2014. הדישון בקיץ הראשון ניתן באופן אחיד לכל הטיפולים כדי לאפשר התפתחות התחלתית אחידה. מתחילת 2015 הוחל בדישון דיפרנציאלי לפי הטיפולים המפורטים לעיל. יש לציין שהחלקה נחשפה לאירוע קרה משמעותי בחורף הראשון שלאחר השתילה (2014/15), אירוע שהוא בעייתי במיוחד בנטיעות קיץ. ב- 10/1/15 ירדה הטמפרטורה בסוכה המטאורולוגית ל-0.3º ובמדחום חשוף גולה סמוך לפני הקרקע (Grass) ל- 1.5º-. טמפרטורה מתחת ל-0 נרשמה במדחום זה למשך יותר מ- 5 שעות. עלוות הצמחים נצרבה באופן קשה, אך צמיחת הלולבים התחדשה לאחר מכן והמטע אמנם ניזוק, אבל התאושש. נראה שהרשת למרות היותה שקופה (12% צל) מספקת הגנה מסוימת. אירועי קרה חמורים התרחשו גם בחורף 2015/16, שני לילות קרה בדצמבר 2015 (באירועים מוקדמים כאלה הצמחים נפגעים במיוחד משום שטרם עברו תהליך של הקשחה) ושני לילות קרה נוספים בינואר 2016. גם משנת קרה שנייה זו המטע התאושש באופן סביר, אם כי ברור שהייתה לה השפעה מסוימת על היבול. למרבה הצער גם בחורף 2016/17, בחודשים ינואר ופברואר נרשמו 3 לילות קרה (שנה שלישית ברציפות בחלקה זו ורביעית בעמק הירדן!). אירוע קרה זה השפיע על הנצרים ליבול ג', שעמדו לפרוח במהלך 2017, ופגע במשקל האשכול בעונת 2017/18.

שנת 2017/18 בה נקטף יבול ג' הייתה שונה לשם שינוי. החורף היה נוח מבחינת טמפרטורות, ואפילו נוח מדי: בשנה כזו נצרים שהיו בסתיו בגודל תקין נוטים להקדים בפריחה יתר על המידה. בבתי רשת מסחריים אשכולות מוקדמים כאלה רצויים בתנאי שהפרי הוא באיכות סבירה, משום שהם נקטפים ביולי אוגוסט כשהביקוש בשוק בד"כ גבוה. בחלקות ניסוי הפריחה המוקדמת מכניסה שונות והיא בלתי רצויה, אולם בפועל נקטף מספר סביר של אשכולות בעונה המרכזית והיבול שנשקל בפועל היה מעל 6.5 טון לדונם.

בשנת 2018/19 קטפנו את היבול הרביעי, שהיה יבול ראוי של 7.9 טון לדונם (שקול בפועל) ומשקל אשכול של 30.9 ק"ג. היינו: החלקה התאוששה מפגיעות הקרה והתוצאות אמורות לייצג את השפעת הטיפולים ללא הפרעות.

בשנת 2019/20 נקטף היבול החמישי בחלקה, בשיעור של 6.5 טון לדונם משווקים בפועל, בדומה לשנת 2017/18 אך פחות מאשר ב 2018/19. ההפרש נובע מירידה באחוז האשכולות המשווקים מתוך סה"כ האשכולות שפרחו (רק 83% מהאשכולות נקטפו ונשקלו, לעומת 90% בשנה הקודמת) וירידה במשקל האשכול ל- 28.6 ק"ג. ירידה כזו נרשמה בשנה זו במרבית המטעים בעמה"י והיא נובעת כנראה מסיבות אקלימיות.

ניתן השנה (2020) לסכם 5 שנות יבול ולהוציא מהן מסקנות.

תוצאות #

השפעת הטיפולים על הרכב יסודות המזון בעלים

הרכב העלים ביבול א'

החלקה איחרה בפריחה בקיץ 2015 (יבול א') ומדגמי עלים נלקחו מאימהות בפריחה בחודש אוגוסט (שיא פריחה). לא נרשמו הפרשים מובהקים בין הטיפולים באף אחד מיסודות המזון שנבדקו (טבלה 1, איור 1). רמת יסודות המזון בחלקה בכללותה הייתה בגבולות התקין אבל עם נטייה לערכים נמוכים מעט, בחנקן ובעיקר באשלגן. ההפרשים בין הטיפולים אינם מובהקים אבל ישנה נטייה לערכי אשלגן נמוכים יותר בטיפולים K¹ ו- K² (0 ו- 20 קג"דK₂O  לשנה) לעומת המנות הגבוהות יותר. בנוסף היינו עדים בחלקה להופעה של סימני מחסור זמני באשלגן בתקופת שיא הפריחה, סימנים שנעלמו מאוחר יותר ועשויים להצביע על מחסור זמני ביסוד זה (אך בלא שניתן היה להצביע על הבדל בין הטיפולים).  ערכי החנקן היו נמוכים מעט (הערך הרצוי הוא 2.6%) אך החנקן הנטרתי היה תקין. לא היה סימן להבדל בין הטיפולים בחנקן. האשלגן היה נמוך בטיפולים K¹ ו- K² וגבוה יותר בטיפולים K³ ו- K⁴ (הערך הרצוי הוא 3.2%), בכיוון הצפוי, אך ללא מובהקות. הכלור והנתרן היו תקינים. 

טבלה 1: ההרכב המינרלי של עלה מס' 3 מאימהות דור ראשון בפריחה, אוגוסט 2015. הנתונים ב-% בחומר יבש להוציא N_NO₃  הניתן במ"ג לק"ג

איור 1: ריכוז יסודות המזון בעלה מס' 3 מאימהות בפריחה בדור א' באחוז מחומר יבש (בחנקה במ"ג לק"ג), דיגום 16.8.2015. ערכי הנתרן הוכפלו פי 100, ערכי הזרחן הוכפלו פי 10 וערכי החנקה חולקו ב-20 כדי לאפשר הצגה על ציר משותף.

הרכב העלים ביבול ב'

בשנה השנייה (2016/17) לא נרשמה השפעה לטיפולי החנקן (טבלה 2, איור 2) על רמת החנקן בעלי האימהות בפריחה. ערכי החנקן הכללי בעלה היו נמוכים מהרצוי באופן בולט אך ערכי הניטרט היו תקינים. ניתן היה לצפות שעל רקע חנקן נמוך תהייה השפעה ברורה לתוספת חנקן (30 קג"ד N במקום 20) אך לא כך היה. 

באשלגן, לעומת זאת, ישנה שוב עדות להשפעה מסוימת של הטיפולים: ערכי K נמוכים בטיפול ללא תוספת אשלגן וערכים גבוהים יותר בטיפולים האחרים (טבלה 2). ערכי הכלור שנמדדו בדיגום זה היו גבוהים מהרצוי. הסיבה אינה ידועה לנו. כדי לוודא שאיננו מדלגים על מידע חשוב דגמנו גם עלה 3 מנצרים בסתיו. התוצאות ניתנות בטבלה 3 ואיור 3. רמת החנקן הכללי בעלה ורמת האשלגן היו תקינות "לפי הספר" אך לא נמצאה כל התאמה לטיפולי ההזנה. ברמת הניטרט נמצאה תגובה לדישון החנקני. אמנם לא מובהקת (השונות במדידות הניטרט גדולה מאוד) אבל בכיוון הנכון. מניסיוננו בעבר אנו יודעים שהנצרים בסתיו מהווים מבלע חזק ליסודות המזון הנלקחים מעלי צמח האם, והם מראים סימני מחסור רק במצב קיצוני.

טבלה 2: ההרכב המינרלי של עלה מס' 3 מאימהות בשיא פריחה בשנה שניה, אוגוסט 2016. הנתונים ב-% מחומר יבש להוציא

איור 2: ריכוז יסודות המזון בעלה מס' 3 מאימהות בפריחה בשנה השניה (באחוז מחומר יבש, ובחנקה מ"ג לק"ג), דיגום 17.8.16. ערכי הנתרן הוכפלו פי 100, ערכי הזרחן והמנגן הוכפלו פי 10 וערכי החנקה חולקו ב-100 כדי לאפשר הצגה על ציר משותף.

טבלה 3: ההרכב המינרלי של עלה מס' 3 מנצרים מפותחים בשנה ב' בסתיו (נצרים, נובמבר 2016). הנתונים ב- % בחומר יבש להוציא N_NO₃  הניתן במ"ג לק"ג

איור 3: ריכוז יסודות המזון בעלה מס' 3 בנצרים ליבול ג' בסתיו (באחוז מחומר יבש, ובחנקה מ"ג לק"ג), דיגום 1.11.16. ערכי הזרחן הוכפלו פי 10 וערכי החנקה חולקו ב-10 כדי לאפשר הצגה על ציר משותף

הרכב העלים ביבול ג'

בשנה השלישית רמת החנקן הכללי בעלה מס' 3 מאימהות בפריחה בקיץ הייתה מיטבית, ללא סימן להשפעת הטיפולים (טבלה 4, איור 4). בניטרט הייתה נטייה לערך גבוה יותר במנה הגבוהה. באשלגן הריכוז בעלי האימהות היה אף הוא מיטבי אך ניכר ריכוז נמוך יותר בטיפול הביקורת ללא תוספת אשלגן. בטיפולים האחרים (20 , 40 ו-60 קג"ד  K₂Oלשנה) הרמה הייתה תקינה ואחידה לערך. בדיגום עלי הנצרים ליבול ד' בסתיו קיבלנו לראשונה תגובה מובהקת למנות האשלגן, כאשר ללא תוספת אשלגן קבלנו ריכוז של 3.46% K בחומר יבש בעלה ואילו בדישון השנתי המירבי, 60 ק"גד  K₂O לשנה, ריכוז של 3.89% , הפרש מובהק מאוד. במנות הנמוכות יותר התקבל ריכוז ביניים. התוצאה מעידה שהדשן אכן נקלט ומגיע לעלה, אלא שגם הריכוז הנמוך, של 3.46%, נחשב מספיק ותקין לחלוטין. יותר מכך: קיבלנו תוצאה מובהקת גם להבדלים בריכוזי החנקן בעלים של טיפולי האשלגן, אך בכיוון ההפוך: ככל שהאשלגן בעלה גבוה יותר, החנקן נמוך (טבלה 5, איור 5). ההבדלים אינם גדולים מאוד והחנקן בסתיו בכל המקרים גבוה מערך הסף של 2.6%, אך לכאורה אנחנו רואים ניגוד (אנטגוניזם) בין שני היסודות. זו כמובן מסקנה חפוזה הנובעת מתוצאה של שנת מדידה אחת, ואין היא באה אלא כדי לעורר את הסקרנות לקראת השנים הבאות.

טבלה 4: ההרכב המינרלי של עלה מס' 3 מאמהות בפריחה ליבול ג' בקיץ, אוגוסט 2017. הנתונים ב- % בחומר יבש להוציא N_NO₃  הניתן במ"ג לק"ג.

איור 4: ריכוז יסודות המזון בעלה מס' 3 מאמהות בפריחה שנה שלישית (באחוז מחומר יבש, ובחנקה מ"ג לק"ג), דיגום אוגוסט 2017. ערכי הזרחן הוכפלו פי 10 וערכי החנקה חולקו ב-100 כדי לאפשר הצגה על ציר משותף

טבלה 5: ההרכב המינרלי של עלה מס' 3 מנצרים מפותחים ליבול ד' בסתיו, נובמבר 2017. הנתונים ב- % בחומר יבש להוציא N_NO₃  הניתן במ"ג לק"ג

איור 5: ריכוז יסודות המזון בעלה מס' 3 בנצרים ליבול ד' בסתיו (באחוז מחומר יבש, ובחנקה מ"ג לק"ג), דיגום נובמבר 2017. ערכי הזרחן הוכפלו פי 10 וערכי החנקה חולקו ב-10 כדי לאפשר הצגה על ציר משותף

הרכב העלים ביבול ד'

בשנה הרביעית נדגמו עלים מנצרים מפותחים בסתיו (טבלה 6, איור 6). כמו בשנה הקודמת נמצא גם השנה הפרש מובהק ברמת האשלגן בין טיפול 0 אשלגן לטיפולים 40 ו-60 קג"ד לשנה; אולם גם ברמת הדישון הנמוכה ריכוז האשלגן בעלה (3.14%) אינו מצביע על מחסור ביסוד זה. בין שתי רמות החנקן לא נרשם בבדיקות העלים הפרש מהותי, ובשתי המנות רמת החנקן בעלה משביעת רצון. לריכוז המגניון הגבוה בטיפול האשלגן הנמוך אין משמעות משום שרמת המגניון תקינה בכל הטיפולים. ייתכן שזוהי תוצאת האנטגוניזם בין יסודות אלה.

טבלה 6: ההרכב המינרלי של עלה מס' 3 מנצרים מפותחים לקראת יבול ה' בסתיו, נובמבר 2018. הנתונים ב- % בחומר יבש להוציא N_NO₃  הניתן במ"ג לק"ג

איור 6: ריכוז יסודות המזון בעלה מס' 3 בנצרים לקראת יבול ה' בסתיו (באחוז מחומר יבש, ובחנקה מ"ג לק"ג), דיגום נובמבר 2018. ערכי הזרחן והמגניון הוכפלו פי 10 וערכי החנקה חולקו ב-10 כדי לאפשר הצגה על ציר משותף

הרכב העלים ביבול ה'

ביבול ה' נלקחו דיגומי עלים מאמהות בפריחה בלבד (אוגוסט 2019) והתוצאות הפעם לא הראו השפעה מובהקת של מנות האשלגן: המנה של 40 קג"ד K₂O לשנה הראתה 3.43% אשלגן בעלה מס' 3; והמנות האחרות הראו רמה נמוכה של אשלגן, 3.01% בטיפול ללא דישון באשלגן אבל 3.05% בלבד בטיפול במינון הגבוה של 60 קג"ד K₂O (טבלה 7). בדישון החנקתי, לעומת זאת, נרשמה עלייה בחנקן הכללי ובחנקן הניטרטי בעלה (קרוב מאד למובהקות; טבלה 7). לא נדגמו עלים בנצרים בוגרים בסתיו בשנה זו.

טבלה 7: ההרכב המינרלי של עלה מס' 3 מאמהות בפריחה ליבול ה' בקיץ, אוגוסט 2019. הנתונים ב- % בחומר יבש להוציא N_NO₃  הניתן במ"ג לק"ג

איור 7: ריכוז יסודות המזון בעלה מס' 3 מאמהות בפריחה בשנה החמישית (באחוז מחומר יבש, ובחנקה מ"ג לק"ג), דיגום קיץ 2019. ערכי הזרחן הוכפלו פי 10 וערכי החנקה חולקו ב-10 כדי לאפשר הצגה על ציר משותף

השפעת הטיפולים על ריכוז יסודות המזון בקרקע ועל המליחות

לא נמצאה במהלך הניסוי השפעה של טיפולי הדישון על מליחות הקרקע ועל רמת הכלור והנתרן בקרקע. בשנה החמישית נמצאו ערכים גבוהים מעט של כלור ונתרן במינון של 40 קג"ד K₂O (טבלה 8) אך הממצא נראה מקרי (בטיפול של 60 קג"ד דשן אשלגני הערכים היו רגילים).

למשטר ההזנה לא הייתה השפעה על ריכוז המזונות בקרקע עם סיום העונה הראשונה בסתיו 2015 (טבלה 8). בסתיו 2016 נרשמה רמה נמוכה של אשלגן בקרקע בטיפול שלא דושן באשלגן באופן מובהק, וזאת בהתאמה לנטייה לאשלגן נמוך בעלי האימהות בקיץ בטיפול זה. ראינו בכך משום איתות על הבדלים צפויים בעתיד, ואמנם ביבול השלישי, בסתיו 2017, מצאנו קשר ברור בין הדישון באשלגן לבין ריכוז האשלגן במיצוי הקרקע (טבלה 8).

טבלה 8: תוצאות בדיקות קרקע בסתיו ב-5 שנות הניסוי. הדיגום נעשה במרחק 20 ס"מ מהטפטפת בקרבת הבית, לעומק 2-30 ס"מ, 5 מינטלים לחזרה בכל החזרות בניסוי

למעשה, קיבלנו בשנה השלישית תגובה חיובית לדישון באשלגן בקרקע ובעלים כאחד (איור 8א'), ובשנה הרביעית (סתיו 2018, איור 8ב') והחמישית (סתיו 2019, איור 8ג') קיבלנו שוב תגובה מובהקת וליניארית לעליית האשלגן בקרקע כתוצאה מהדישון (טבלה 8), ועלייה ליניארית באשלגן בעלים בנצרים בוגרים בסתיו בשנה הרביעית.

יש לציין שקיימת עקביות בתגובה למנות הדשן בקרקע ובעלים: הריכוזים של האשלגן בטיפולים הקיצוניים בקרקע ובעלים גם יחד נרשמו כמובהקים בשנת הניסוי השלישית והרביעית; אך כאמור: גם בלא תוספת אשלגן לא נרשם עד כה מחסור, ובשנה החמישית בעלים מאימהות בפריחה לא נרשם הבדל באשלגן בין הטיפולים הקיצוניים כנ"ל (טבלה 7).

איור 8: השפעת מנת הדשן האשלגני על ריכוז האשלגן בקרקע ובעלה בשנות יבול ג', ד' ו-ה'

השפעת משטר ההזנה על הפריחה, התכונות הוגטטיביות והיבול

טבלה 9: השפעת הזנה באשלגן וחנקן על בננות בבית רשת: פריחה, תכונות וגטטיביות ויבול

יבול א' 2015/16:

ביבול הראשון לא ניתן היה להצביע על הבדלים משמעותיים בין הטיפולים בצימוח הווגטטיבי, בפריחה וביבול. ההפרש המובהק היחיד הייתה תוספת קלה בגובה בפריחה במנות האשלגן הבינוניות (טבלה 9). משקלי האשכול שקבלנו היו סבירים בהתחשב באירוע הקרה של חורף 2014/15 (לאחר הנטיעה בקיץ) ובחורף 2016/17 (במהלך התפתחות הפרי והקטיף), משקלי האצבעות היו טובים מאוד והיבולים תקינים.

יבול ב' 2016/17:

גם ביבול ב' ההבדלים בין הטיפולים היו קטנים. בטיפולי החנקן לא ניכר אפילו רמז להבדל כלשהו. בטיפולי האשלגן נמצאה נחיתות מובהקת לביקורת ללא דישון אשלגני בהיקף הגזעול ורמז לנחיתות בגובה בפריחה. רמז לנחיתות נרשם גם במשקל האשכול (ללא מובהקות), אולם לא נרשם הבדל במדדים חשובים כמו מועד הפריחה, משקל ואורך אצבע מייצגת, מספר פרחים לדונם ויבול לדונם (טבלה 9). ככלל, משקל האשכולות בחלקה והיבול לדונם היו תקינים למרות אירועי הקרה.

יבול ג' 2017/18:

בטיפולי החנקן שוב לא נמצאה השפעה מובהקת אך ניכרת לכאורה מגמה של עדיפות ל- 30 קג"ד חנקן במדדים של גובה, היקף גזעול, מועד הפריחה, מועד הקטיף ומספר הכפות. בכל אלה נרשם יתרון קטן (ובלתי מובהק) של טיפול זה.

בטיפולי האשלגן נמשכת המגמה של נחיתות מובהקת לטיפול של 0 אשלגן בגובה בפריחה והיקף הגזעול ונוספה גם נחיתות מובהקת במספר הכפות, אך אין עדיין תמונה ברורה בנושא משקל האשכול והיבול. 

יבול ד' 2018/19:

ביבול ד' לא נרשם (שוב) כל הפרש מובהק בין שתי רמות הדישון בחנקן (20 ו-30 קג"ד N לשנה); במקביל לחוסר השפעה על רמות החנקן בעלים ובקרקע.

בין רמות האשלגן השונות (0, 20, 40 ו-60 קג"ד K₂O לדונם לשנה) נרשם הפרש מובהק ביבול המחושב לדונם, שהיה 9105 קג"ד במנה של 60 קג"ד לעומת 8157 ברמה של 0 קג"ד, היינו- תוספת של כ-1 טון פרי לדונם. הפרש דומה נרשם גם במדדי יבול נוספים (טבלה 9), אך ללא מובהקות סטטיסטית.

יבול ה' 2019/20:

ביבול ה' נרשם לראשונה הפרש מובהק של 1 ק"ג לאשכול במשקל האשכול במנת החנקן של 30 קג"ד לשנה בכל הקטיפים והפרש דומה וקרוב למובהק במשקל האשכול בקטיפים העיקריים (טבלה 9), אבל ההפרש הזה היה קטן מכדי השפעה על היבול לדונם. חשוב לציין שלא נרשמה השפעה על מועד הפריחה והקטיף, המדדים המושפעים בד"כ לראשונה מרמת אספקת החנקן.

לרמת האשלגן בעלה לא הייתה השפעה מובהקת בניתוח שונות (המובהקות הייתה 0.082 בלבד), אבל ניכר עקום ברור של עלייה ביבול לדונם עם העלייה במנת האשלגן עם קו מגמה מובהק מאוד (איור 9) והוא מצטרף לתמונה דומה שנרשמה בשנה שעברה (יבול ד').

השפעת מנת האשלגן כאן היא מצורפת, השפעה על המשקל ועל מספר הפרחים לדונם, ששניהם תורמים ליבול המחושב לדונם.

איור 9: הקשר בין מנת האשלגן השנתית (קג"ד K₂O) ליבול השנתי המחושב לדונם בשנת 2019/20 (יבול ה').

סיכום 5 שנות ניסוי (נרשם יולי 2020) #

השפעת טיפולי הדישון על ריכוז האשלגן בקרקע (טבלה 10)

בטיפול הביקורת, ללא מתן דשן אשלגני, נרשמה עלייה התחלתית קלה בריכוז האשלגן ולאחר מכן נשמרה במהלך הניסוי רמה קבועה של אשלגן בקרקע, ריכוז של 6-7 מ"ג לליטר במיצוי CaCl₂ באזור בית השורשים. בטיפולי הדישון באשלגן נרשמה עלייה הדרגתית והתייצבות לאחר 4-5 שנים, כאשר במינון של 60 ק"ג K₂O לדונם לשנה מתקבל הריכוז הגבוה ביותר בקרקע בשנה החמישית, 13.2 מ"ג אשלגן לליטר במיצוי CaCl₂, פי שניים (בערך) מהביקורת. ממוצע הטיפולים ב-4 שנות הניסוי (משנה ב' עד ה') מראה מתאם גבוה (R²=0.95) ומובהק בין מנת הדשן האשלגני וריכוז האשלגן בקרקע (איור 10).

ראוי לציין שהמחשבה כאילו ההתרחקות (בזמן) ממועד הגשת הזבל האחרונה (לפני השתילה) תתבטא בירידה בריכוז האשלגן בבית השורשים אינה מקבלת חיזוק מנתוני הניסוי: גם ללא תוספת אשלגן (K1) רמת האשלגן בקרקע נשארה קבועה למדי והשינויים משנה לשנה היו קטנים (טבלה 10).

טבלה 10: ריכוז האשלגן (מ"ג/ל'K  במיצוי CaCl₂) בקרקע בעומק 30-2 ס"מ מרחק 20 ס"מ מהטפטפת בקרבת הבית במהלך 5 שנות הניסוי בטיפולי האשלגן השונים

איור 10: השתנות ריכוז האשלגן בקרקע (במיצוי CaCl₂) בממוצע לשנים ב'-ה'

השפעת טיפולי הדישון על ריכוז האשלגן בעלים (טבלה 11)

תוספת האשלגן בדשן באה לידי ביטוי ברור בריכוז האשלגן בעלים, אבל גם בטיפול הביקורת ללא תוספת אשלגן לא ירד ריכוז האשלגן בעלה לרמה של מחסור ממשי, והריכוז בשנה הראשונה והחמישית היה זהה (טבלה 11).

הריכוז הגבוה ביותר נרשם בדרך כלל בטיפול הגבוה של 60 קג"ד K₂O לשנה, אבל יש לציין שההפרש בינו ובין הטיפולים של 40 ו-20 היה בד"כ קטן. ההבדל העיקרי היה, על פי רוב, בין הטיפולים שקיבלו אשלגן לבין טיפול הביקורת שלא קיבל אשלגן כלל (טבלה 11 ואיור 11). נדגיש כבר עתה שהריכוז של האשלגן בעלה בטיפול הביקורת (3.26% בממוצע ל-5 השנים) הוא מעל רמת הסף הנדרשת, לכאורה, ליסוד זה! היינו: בתנאי הקרקע והמים של עמה"י נשמרת רמת אשלגן הנחשבת כריכוז סף תקין בעלה גם ללא תוספת דישון.

השפעת טיפולי הדישון על ריכוז החנקן בעלים (טבלה 11 ואיור 11)

באף אחד מהדיגומים לא נרשמה השפעה מובהקת של תוספת החנקן (30 קג"ד לשנה במקום 20) על הריכוז בעלה, אבל למרות זאת, בכל הדיגומים ללא יוצא מהכלל במשך 5 השנים, הייתה רמת החנקן הכללי בעלה גבוהה יותר במנת הדשן הגבוהה (ממוצע 5 שנים 2.56%±0.14 N במנה של 20 ק"גד N ו 2.69%±0.13 במנה של 30 קג"ד). דומה המצב בהשפעה על ריכוז הניטרט בעלה: 138±29 מ"ג/ל במינון הדשן הנמוך ו 203±47 מ"ג/ל במינון הגבוה בממוצע ל-5 השנים. ההפרש היה חיובי בכל השנים, אבל בלתי מובהק, בגלל השונות הרבה (טבלה 11, איור 11).

טבלה 11: ריכוז האשלגן והחנקן בעלים במהלך 5 שנות הניסוי

איור 11: השפעת הטיפולים על ריכוז האשלגן בעלה (%), החנקן הכללי (%) והניטרט (מ"ג.ק"ג) בעלה בממוצע ל- 5 שנות הניסוי

השפעת טיפולי הדישון על מדדי הצמיחה והיבול

פרטי ההשפעה על מדדי היבול השונים שנה אחר שנה מופיעים בדו"ח המפורט (טבלה 9). בחרנו, בסיכום זה, להתייחס למספר מדדים מייצגים: מספר הפרחים לדונם, הגובה בפריחה, מספר הכפות, משקל האשכול (בכל הקטיפים) והיבול הכולל (המחושב) לדונם (איור 12 וטבלה 12).

השפעת מנת הדשן האשלגני

בשנה הראשונה לניסוי לא נרשמה השפעה כלל. בשנים הבאות נוצרו הבדלים בממוצע שנים ב'-ה': מספר הפרחים לדונם עלה באופן ליניארי ומובהק בהתאם לטיפולי האשלגן מ-270 פרחים לדונם לשנה ל-284 [[y=4.675x+264.4, R²=0.96 (טבלה 12 ואיור 12). בדומה לכך נרשמה עלייה בגובה בפריחה (מ-289 ס"מ בביקורת ל-298 במנת האשלגן הגבוהה, משקל האשכול עלה מ-28.4 ק"ג ל-29.4 ק"ג והיבול הממוצע לדונם ל-4 השנים עלה מ-7656 קג"ד בטיפול הביקורת ל-8350 קג"ד במנת האשלגן הגבוהה. התוספת ביבול בהתאמה למנת האשלגן (טבלה 12) מובהקת ביותר והיא ליניארית לחלוטין [y = 234x + 7410.4, R² = 0.9981] (איור 12).

האם התוספת ביבול מכסה את מחיר הדשן? הדבר ניתן לבדיקה על ידי המגדל: מדובר בתוספת של 203 ק"ג פרי לדונם לשנה מעל טיפול הביקורת (0 אשלגן) במינון הנמוך של K₂O, תוספת 460 ק"ג פרי במינון הבינוני ו-694 קג פרי לשנה לדונם במינון הגבוה, בתמורה להוספת 20, 40 ו-60 ק"ג K₂O לדונם לשנה (טבלה 13).

השפעת מנת החנקן

החנקן משפיע בדרך כלל בבננה על צימוח יותר מאשר ישירות על היבול, אולם בניסוי זה לא נמצאה השפעה מובהקת על מועד הפריחה. אמנם, החל מהיבול השני הקדימה לכאורה הפריחה ברמת החנקן הגבוהה, אבל ההקדמה הייתה זעומה ולא מובהקת. גם במספר הפרחים לדונם ובגובה בפריחה לא נרשמה השפעה מובהקת. במשקל האשכול לא נרשמה השפעה במרבית שנות הניסוי (טבלה 12). בשנת היבול החמישית נרשמה תוספת מובהקת, 29.1 ק"ג לאשכול במנת החנקן הגבוהה לעומת 28.1 ק"ג בנמוכה אבל בממוצע ל-4 שנים לא הייתה השפעה. ביבול המחושב לדונם לא נמצאה תגובה מובהקת להגדלת מנת החנקן באף אחת משנות הניסוי, ובסה"כ ב-5 שנות ניסוי נרשם ממוצע של 7832 קג"ד במנת החנקן הנמוכה ו-8022 במנת החנקן הגבוהה, הפרש זעום של 180 קג"ד שאינו מובהק. ההשפעה המובהקת היחידה של מנת החנקן הגבוהה הייתה בתוספת קלה אך מובהקת בגובה בפריחה (טבלה 12).

טבלה 12: השפעה רב שנתית של טיפולי האשלגן (4 רמות של K₂O) והחנקן (2 רמות N) על הצמיחה והיבול.(בטבלה רוכזו נתונים נבחרים מתוך טבלה 9 לשנות יבול ב'-ה' וחושבה המובהקות הרב-שנתית. המובהקים הודגשו)

איור 12: ממוצע 4 שנתי של השפעת טיפולי האשלגן (0, 20, 40 ו-60 קג"ד K₂O) והחנקן (20 ו-30 קג"ד N) על תכונות עיקריות של צמיחה ויבול בבננות בעמה"י. מובהקויות – ראה בטבלה 12

טבלה 13: סיכום 4 שנות ניסוי דישון באשלגן, יולי 2020. הקשר הכמותי בין מנת האשלגן והיבול

מסקנות #

– לא ניתן להתעלם מהתגובה הברורה לתוספת האשלגן המתבטאת בעליית ריכוזו בקרקע, עליית ריכוזו בעלים, בשיפור במדדים של צמיחה ובעלייה ליניארית ביבול, שבו נרשמה תוספת של 10-11 ק"ג פרי לכל 1 ק"ג K₂O בטווח דישון שבין 0 ל-60 ק"ג K₂O לדונם לשנה. עלות 1 ק"ג אשלגן כלורי (60% K₂O) במשביר לחקלאי ביולי 2020 היא 1.96 ש"ח ועלות 1 ק"ג K₂O תהייה 3.27 ש"ח. תמורתם נקבל כ-11 ק"ג פרי. נראה כדאי.

יש, אומנם, לזכור שגם ללא תוספת אשלגן הגענו ליבול של 7.65 טון בננות לדונם לשנה (ממוצע 4 שנים) ותוספת הדשן הביאה אותו ל- 8.35 טון לדונם, עלייה ב-0.694 טון לדונם או עלייה ב- 9% ביבול. השפעת האשלגן נראית ליניארית לגמרי בתחום הזה (בין 0 ל-60 ק"ג) וההחלטה על הדישון היא כלכלית. הגזמה במנת האשלגן עלולה להביא להפרת איזון ולמחסור בסידן ו/או מגניון, אך בדיקות העלים אצלינו לא העידו על מצב כזה.

לגבי הדישון בחנקן, התשובה שהתקבלה בניסוי פחות ברורה. עם זאת, ומאחר שהחנקן שטיף ואין לצפות לאספקת חנקן לאורך ימים מהקרקע ללא דישון מסודר, נראה שהמנה של 30 קג"ד אינה מוגזמת ולא נוכל לוותר עליה.

ספרות:

ישראלי וחובריו, 2014. הזנת בננות בבית רשת בחנקן וזרחן. סיכום לאחר קטיף יבול ד'. ב"סיכום ניסויים ותצפיות בבננות בעמה"י בשנים 2013-2014", הוצ. צמח ניסיונות ומו"פ צפון נוב. 2014.