ארכיון חוקרים - צמח מ. טכנולוגיות חקלאיות https://zemachtech.co.il/מחקרים/מחקרי-בננות/חוקרים/ צמח מ. טכנולוגיות חקלאיות Tue, 05 Sep 2023 10:25:07 +0000 he-IL hourly 1 https://wordpress.org/?v=6.8 https://zemachtech.co.il/wp-content/uploads/2020/03/צמח-removebg-preview-100x100.png ארכיון חוקרים - צמח מ. טכנולוגיות חקלאיות https://zemachtech.co.il/מחקרים/מחקרי-בננות/חוקרים/ 32 32 הזנת בננות באשלגן ובחנקן בבית רשת נטיעת קיץ 2014 | ד"ר יאיר ישראלי | 2020 https://zemachtech.co.il/docs/מחקרי-בננות/%d7%93%d7%a8-%d7%99%d7%90%d7%99%d7%a8-%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c%d7%99-%d7%91%d7%a0%d7%a0%d7%95%d7%aa/%d7%94%d7%96%d7%a0%d7%aa-%d7%91%d7%a0%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%90%d7%a9%d7%9c%d7%92%d7%9f-%d7%95%d7%91%d7%97%d7%a0%d7%a7%d7%9f-%d7%91%d7%91%d7%99%d7%aa-%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%a0%d7%98%d7%99%d7%a2-2/ Thu, 10 Aug 2023 13:25:30 +0000 https://zemachtech.co.il/?post_type=docs&p=5922 רקע לוח הדישון של בננות בעמה"י מבוסס בעיקרו על ניסויים שנערכו בבננות שגדלו בשטחים פתוחים ועל מעקב מתמשך אחר תוצאות בדיקות עלים וקרקע הנערכות מידי שנה במטעים מסחריים ובשטחי ניסוי, אולם כרגע נמצא ענף הבננות לקראת השלמת המעבר לגידול בבתי רשת. הסביבה החדשה משפיעה על העומד, על קצב הגידול ועל היבול, כמו גם על צריכת […]

הפוסט הזנת בננות באשלגן ובחנקן בבית רשת נטיעת קיץ 2014 | ד"ר יאיר ישראלי | 2020 הופיע לראשונה ב-צמח מ. טכנולוגיות חקלאיות.

]]> חיסכון במים בהשקיית בננות כתוצאה מהגנה סביבתית באמצעות רשתות צל – ניסוי גנוסר, נטיעת קיץ 2000 | ד"ר יאיר ישראלי | 2005 https://zemachtech.co.il/docs/מחקרי-בננות/%d7%93%d7%a8-%d7%99%d7%90%d7%99%d7%a8-%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c%d7%99-%d7%91%d7%a0%d7%a0%d7%95%d7%aa/5784-2/ Tue, 14 Feb 2023 17:22:10 +0000 https://zemachtech.co.il/?post_type=docs&p=5784 רקע תצרוכת המים הגבוהה של הבננה בעמק-הירדן מושפעת במידה רבה ע"י הרוח והטמפרטורה. ההשפעה המכרעת של הרוח על שעור הטרנספירציה, ללא קשר לשעור פתיחת הפיוניות, הודגמה על ידי שמואלי במחקריו בשנות ה-50. מאוחר יותר נמצא שקריעת העלים הנגרמת על ידי הרוח גורמת נזק נוסף, מעבר להשפעתה על הטרנספירציה. בהסתמך על מידע זה, עלתה המחשבה שחיפוי […]

הפוסט חיסכון במים בהשקיית בננות כתוצאה מהגנה סביבתית באמצעות רשתות צל – ניסוי גנוסר, נטיעת קיץ 2000 | ד"ר יאיר ישראלי | 2005 הופיע לראשונה ב-צמח מ. טכנולוגיות חקלאיות.

]]> ניסוי "מצעים" ("אגריפוזיה") דוויר ה' שער-הגולן | ד"ר יאיר ישראלי | 2006 https://zemachtech.co.il/docs/מחקרי-בננות/%d7%93%d7%a8-%d7%99%d7%90%d7%99%d7%a8-%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c%d7%99-%d7%91%d7%a0%d7%a0%d7%95%d7%aa/%d7%a0%d7%99%d7%a1%d7%95%d7%99-%d7%9e%d7%a6%d7%a2%d7%99%d7%9d-%d7%90%d7%92%d7%a8%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%96%d7%99%d7%94-%d7%93%d7%95%d7%95%d7%99%d7%a8-%d7%94-%d7%a9%d7%a2%d7%a8-%d7%94%d7%92/ Sun, 01 May 2022 07:28:02 +0000 https://zemachtech.co.il/?post_type=docs&p=5295 רקע הניסוי הוא ניסוי-המשך לניסוי במעגן. הפעם מדובר בקרקע קלה, אבנית וגירנית. החלקה נטעה ב-13/8/03 והיא מושקית במתזים. מרווח הנטיעה 4 x 3 מ', 83.3 בתים לדונם. ליבול א' מגדלים שניים לבית והחל מיבול ב' 4-3 על פי המצב. החלקה סבלה משונות רבה לאחר הנטיעה ומצהבון חזק בסתיו 2003 ובמהלך חורף ואביב 2004, אולם טופלה […]

הפוסט ניסוי "מצעים" ("אגריפוזיה") דוויר ה' שער-הגולן | ד"ר יאיר ישראלי | 2006 הופיע לראשונה ב-צמח מ. טכנולוגיות חקלאיות.

]]> השוואת הקלונים ג"נ, עדי וגל בבית רשת בהאון (תצפית, נטיעת אוגוסט 2008) | ד"ר יאיר ישראלי | 2014 https://zemachtech.co.il/docs/מחקרי-בננות/%d7%93%d7%a8-%d7%99%d7%90%d7%99%d7%a8-%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c%d7%99-%d7%91%d7%a0%d7%a0%d7%95%d7%aa/%d7%94%d7%a9%d7%95%d7%95%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%a7%d7%9c%d7%95%d7%a0%d7%99%d7%9d-%d7%92%d7%a0-%d7%a2%d7%93%d7%99-%d7%95%d7%92%d7%9c-%d7%91%d7%91%d7%99%d7%aa-%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%91%d7%94%d7%90/ Mon, 25 Apr 2022 09:50:07 +0000 https://zemachtech.co.il/?post_type=docs&p=5217 סיכום חמש שנות יבול, יולי 2014 רקע ותיאור הבעיה לזן נמוך יש כמובן יתרון פוטנציאלי לבית רשת:  הוא עשוי להוזיל את עלות המבנה, לייעל ביצוע עבודות טיפול בצמח ובפרי ולאפשר הגדלת הצפיפות והקדמת הפריחה. עם זאת לזן נמוך בקבוצת הקוונדיש יש גם חסרונות פוטנציאליים המתייחסים לקיומן של השפעות גומלין בין הזן למרווח הנטיעה ולתנאי הגידול, […]

הפוסט השוואת הקלונים ג"נ, עדי וגל בבית רשת בהאון (תצפית, נטיעת אוגוסט 2008) | ד"ר יאיר ישראלי | 2014 הופיע לראשונה ב-צמח מ. טכנולוגיות חקלאיות.

]]> העשרה בקומפוסט כאמצעי לשיפור פוריות הקרקע במטעי בננות בעמה"י  | ד"ר יאיר ישראלי | 2014 https://zemachtech.co.il/docs/מחקרי-בננות/%d7%93%d7%a8-%d7%99%d7%90%d7%99%d7%a8-%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c%d7%99-%d7%91%d7%a0%d7%a0%d7%95%d7%aa/%d7%94%d7%a2%d7%a9%d7%a8%d7%94-%d7%91%d7%a7%d7%95%d7%9e%d7%a4%d7%95%d7%a1%d7%98-%d7%9b%d7%90%d7%9e%d7%a6%d7%a2%d7%99-%d7%9c%d7%a9%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%a8-%d7%a4%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%94/ Mon, 25 Apr 2022 09:37:37 +0000 https://zemachtech.co.il/?post_type=docs&p=5201 (ד"ב, נ.ק. 2009). סיכום לאחר קטיף יבול ג'  רקע ותיאור הבעיה השימוש בזבל אורגני (זבל רפת או זבל עופות) מקובל בבננות בעמה"י כאמצעי חשוב לשיפור אוורור הקרקע, שיפור המוליכות ההידראולית, העשרה ביסודות מזון ומיקרואורגניזמים מועילים והגדלת הפוריות. הגשת החומר האורגני (בד"כ זבל רפת) מתבצעת בזמן המנוחה בין מחזורי הבננה, שנה או שנתיים לפני הנטיעה מחדש. […]

הפוסט העשרה בקומפוסט כאמצעי לשיפור פוריות הקרקע במטעי בננות בעמה"י  | ד"ר יאיר ישראלי | 2014 הופיע לראשונה ב-צמח מ. טכנולוגיות חקלאיות.

]]> בדיקת התועלת שבהסרת עלים שנפגעו בקרה מיד לאחר הקרה, חלקת "מוסה" 2015בדיקת התועלת שבהסרת עלים שנפגעו בקרה מיד לאחר הקרה, חלקת "מוסה" | ד"ר ישראלי | 2015 https://zemachtech.co.il/docs/מחקרי-בננות/%d7%93%d7%a8-%d7%99%d7%90%d7%99%d7%a8-%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c%d7%99-%d7%91%d7%a0%d7%a0%d7%95%d7%aa/%d7%91%d7%93%d7%99%d7%a7%d7%aa-%d7%94%d7%aa%d7%95%d7%a2%d7%9c%d7%aa-%d7%a9%d7%91%d7%94%d7%a1%d7%a8%d7%aa-%d7%a2%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%a0%d7%a4%d7%92%d7%a2%d7%95-%d7%91%d7%a7%d7%a8%d7%94-%d7%9e/ Mon, 25 Apr 2022 09:33:03 +0000 https://zemachtech.co.il/?post_type=docs&p=5198 רשם: יאיר ישראלי  רקע קיימת השערה שבעלי בננה שנפגעו באופן חמור בקרה נוצרים חומרים רעילים (טוקסינים) המוסעים לאחר מכן כלפי מטה, ומחמירים את הנזק שנגרם לצמח. בניסוי שנערך בשנות ה-70 של המאה שעברה נמצא שהסרת העלים שנפגעו בקרה מיד לאחר ליל הקרה שיפרה במידה מסוימת את ההתאוששות באביב הבא. באותם ימים לא עמד לרשותנו הביטוח […]

הפוסט בדיקת התועלת שבהסרת עלים שנפגעו בקרה מיד לאחר הקרה, חלקת "מוסה" 2015בדיקת התועלת שבהסרת עלים שנפגעו בקרה מיד לאחר הקרה, חלקת "מוסה" | ד"ר ישראלי | 2015 הופיע לראשונה ב-צמח מ. טכנולוגיות חקלאיות.

]]> גידול נצרי המשך מנצרים גדולים שהוזרקו בקיץ באתרל במטרה להפסיק את צמיחתם ולעודד הופעת נצר יורש בגודל ובזמן רצויים יותר בחלקת "הצינור הירוק", בביצוע של אודי צרי, אפיקים  | ד"ר יאיר ישראלי | 2015 https://zemachtech.co.il/docs/מחקרי-בננות/%d7%93%d7%a8-%d7%99%d7%90%d7%99%d7%a8-%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c%d7%99-%d7%91%d7%a0%d7%a0%d7%95%d7%aa/%d7%92%d7%99%d7%93%d7%95%d7%9c-%d7%a0%d7%a6%d7%a8%d7%99-%d7%94%d7%9e%d7%a9%d7%9a-%d7%9e%d7%a0%d7%a6%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%92%d7%93%d7%95%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%94%d7%95%d7%96%d7%a8%d7%a7%d7%95/ Mon, 25 Apr 2022 09:17:54 +0000 https://zemachtech.co.il/?post_type=docs&p=5191 רשם: יאיר ישראלי  נצר בננה במטע אינו מוציא, בדרך כלל, נצרי-בת בטרם יגיע לגודל ניכר ויתקרב להתמיינות לפריחה. מנגנון הורמונלי המכונה "שלטון קדקודי" מעכב התעוררות פקעים חיקיים וגדילת נצרי הבת כל עוד צמח האם עצמו נתון בתקופה של גידול נמרץ. ישנם מקרים בהם המגדל מעוניין דווקא לעודד יציאת נצר חדש והתפתחותו המוצלחת. למשל, כאשר הנצר […]

הפוסט גידול נצרי המשך מנצרים גדולים שהוזרקו בקיץ באתרל במטרה להפסיק את צמיחתם ולעודד הופעת נצר יורש בגודל ובזמן רצויים יותר בחלקת "הצינור הירוק", בביצוע של אודי צרי, אפיקים  | ד"ר יאיר ישראלי | 2015 הופיע לראשונה ב-צמח מ. טכנולוגיות חקלאיות.

]]> בחינת ממשק הדחת מלחים מרוכזת לצורך חסכון במנות ההשקיה (דגניה א', דגניה ב', מסדה, ואפיקים, שתילת קיץ 2017) | ד"ר יאיר ישראלי | 2020 https://zemachtech.co.il/docs/מחקרי-בננות/%d7%93%d7%a8-%d7%99%d7%90%d7%99%d7%a8-%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c%d7%99-%d7%91%d7%a0%d7%a0%d7%95%d7%aa/%d7%91%d7%97%d7%99%d7%a0%d7%aa-%d7%9e%d7%9e%d7%a9%d7%a7-%d7%94%d7%93%d7%97%d7%aa-%d7%9e%d7%9c%d7%97%d7%99%d7%9d-%d7%9e%d7%a8%d7%95%d7%9b%d7%96%d7%aa-%d7%9c%d7%a6%d7%95%d7%a8%d7%9a-%d7%97%d7%a1%d7%9b/ Mon, 25 Apr 2022 09:00:40 +0000 https://zemachtech.co.il/?post_type=docs&p=5175 רקע ותיאור הבעיה הבננה הוא גידול רגיש במיוחד לנזקי מליחות. השקיית חלקות הבננות בעמק הירדן במי הכנרת, שהם בעלי רמת מליחות גבוהה יחסית, מחייבת הדחת מלחים לשכבת קרקע עמוקה, ע"מ להקטין את נזקי המליחות לשורשי הבננה. במשטר ההדחה הנוכחי, כ-45% ממנת ההשקיה, כ-800 קוב/דונם לשנה, מיועדת להדחת המלחים. שיעורי ההדחה ה"נדיבים" מהווים עול כבד מבחינת […]

הפוסט בחינת ממשק הדחת מלחים מרוכזת לצורך חסכון במנות ההשקיה (דגניה א', דגניה ב', מסדה, ואפיקים, שתילת קיץ 2017) | ד"ר יאיר ישראלי | 2020 הופיע לראשונה ב-צמח מ. טכנולוגיות חקלאיות.

]]> בחינת קלונים טיוואנים עמידים חלקית למחלת פנמה (צמח, קיץ 2016) | ד"ר נבות גלפז | 2020 https://zemachtech.co.il/docs/מחקרי-בננות/%d7%93%d7%a8-%d7%a0%d7%91%d7%95%d7%aa-%d7%92%d7%9c%d7%a4%d7%96-%d7%91%d7%a0%d7%a0%d7%95%d7%aa/%d7%91%d7%97%d7%99%d7%a0%d7%aa-%d7%a7%d7%9c%d7%95%d7%a0%d7%99%d7%9d-%d7%98%d7%99%d7%95%d7%95%d7%90%d7%a0%d7%99%d7%9d-%d7%a2%d7%9e%d7%99%d7%93%d7%99%d7%9d-%d7%97%d7%9c%d7%a7%d7%99%d7%aa-%d7%9c%d7%9e/ Mon, 18 Apr 2022 11:05:52 +0000 https://zemachtech.co.il/?post_type=docs&p=5119 רקע ותיאור הבעיה מחלת פנמה נגרמת ע"י הפטרייה שוכנת הקרקע Fusarium oxysporum f. sp. cubense (Foc). הנבגים הנובטים של  Foc חודרים למערכת השורשים, הפטרייה מתרבה ומתפתחת בצינורות ההובלה, וחודרת לאברי הצמח השונים, תוך שחרור רעלנים. הבננה הנגועה מייצרת בצינורות ההובלה הנגועים ג'ל צמיג. כתוצאה מכך הצמח נובל, מתייבש בהדרגה ולבסוף מת. הכלמידוספורות, נבגי-קיימא בעלי דופן […]

הפוסט בחינת קלונים טיוואנים עמידים חלקית למחלת פנמה (צמח, קיץ 2016) | ד"ר נבות גלפז | 2020 הופיע לראשונה ב-צמח מ. טכנולוגיות חקלאיות.

]]> הנמכת המטע באמצעות קלונים נמוכים (כנרת, קיץ 2015) | ד"ר נבות גלפז, 2020 https://zemachtech.co.il/docs/מחקרי-בננות/%d7%93%d7%a8-%d7%a0%d7%91%d7%95%d7%aa-%d7%92%d7%9c%d7%a4%d7%96-%d7%91%d7%a0%d7%a0%d7%95%d7%aa/%d7%94%d7%a0%d7%9e%d7%9b%d7%aa-%d7%94%d7%9e%d7%98%d7%a2-%d7%91%d7%90%d7%9e%d7%a6%d7%a2%d7%95%d7%aa-%d7%a7%d7%9c%d7%95%d7%a0%d7%99%d7%9d-%d7%a0%d7%9e%d7%95%d7%9b%d7%99%d7%9d-%d7%9b%d7%a0%d7%a8%d7%aa/ Mon, 18 Apr 2022 11:00:32 +0000 https://zemachtech.co.il/?post_type=docs&p=5113 רקע ותיאור הבעיה בצד היתרונות הרבים, המעבר לבתי רשת הביא לתופעה לא רצויה: עלייה בשיעור של כ-50 ס"מ בגובה צמחי הזן המשקי, גרנד ניין. הגובה הרב של צמחי הבננה הגדלים בבתי רשת, 5.5-5.7 מטר, גורר תוספת עלויות למגדלים עקב: 1) הצורך להקים ולתחזק בתי רשת גבוהים יותר, 2) תוספת בעלויות כוח אדם הנגזרות מפעולות הדורשות […]

הפוסט הנמכת המטע באמצעות קלונים נמוכים (כנרת, קיץ 2015) | ד"ר נבות גלפז, 2020 הופיע לראשונה ב-צמח מ. טכנולוגיות חקלאיות.

]]>