ארכיון שנה: 2021 | בננות - צמח מ. טכנולוגיות חקלאיות https://zemachtech.co.il/מחקרים/מחקרי-בננות/שנה-2021-בננות/ צמח מ. טכנולוגיות חקלאיות Wed, 01 Jun 2022 06:08:09 +0000 he-IL hourly 1 https://wordpress.org/?v=6.7.1 https://zemachtech.co.il/wp-content/uploads/2020/03/צמח-removebg-preview-100x100.png ארכיון שנה: 2021 | בננות - צמח מ. טכנולוגיות חקלאיות https://zemachtech.co.il/מחקרים/מחקרי-בננות/שנה-2021-בננות/ 32 32 סיכום עיקרי תוצאות מיזם מחלת פנמה בבננה | נובמבר 2017-נובמבר 2020 | ד"ר נבות גלפז, 2021 https://zemachtech.co.il/docs/מחקרי-בננות/%d7%93%d7%a8-%d7%a0%d7%91%d7%95%d7%aa-%d7%92%d7%9c%d7%a4%d7%96-%d7%91%d7%a0%d7%a0%d7%95%d7%aa/%d7%a1%d7%99%d7%9b%d7%95%d7%9d-%d7%a2%d7%99%d7%a7%d7%a8%d7%99-%d7%aa%d7%95%d7%a6%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%99%d7%96%d7%9d-%d7%9e%d7%97%d7%9c%d7%aa-%d7%a4%d7%a0%d7%9e%d7%94-%d7%91%d7%91%d7%a0%d7%a0/ Mon, 04 Apr 2022 09:49:29 +0000 https://zemachtech.co.il/?post_type=docs&p=4732 מבוא ענף הבננות בישראל הוא ענף יציב ורווחי. הוא מהגדולים מבין בענפי המטע בישראל, ברמת היצרנות.מחלת פנמה בבננה נגרמת ע"י הפטרייה שוכנת הקרקע Fusarium oxysporum f. sp. Cubense. ב-1989 התגלה גזע חדש וקטלני של מחלת פנמה, (TR4) Tropical Race 4 באינדונזיה ומלזיה. הפטרייה התפשטה תוך שנים ספורות למדינות שונות בדרום מזרח אסיה (טאיוואן, פקיסטן, סין, […]

הפוסט סיכום עיקרי תוצאות מיזם מחלת פנמה בבננה | נובמבר 2017-נובמבר 2020 | ד"ר נבות גלפז, 2021 הופיע לראשונה ב-צמח מ. טכנולוגיות חקלאיות.

]]> "עייפות הקרקע" בבננה: איתור מיקרואורגניזמים המעורבים בתופעה | (חוות המחקר בצמח, שתילת קיץ 2014) | ד"ר נבות גלפז, 2021 https://zemachtech.co.il/docs/מחקרי-בננות/%d7%93%d7%a8-%d7%a0%d7%91%d7%95%d7%aa-%d7%92%d7%9c%d7%a4%d7%96-%d7%91%d7%a0%d7%a0%d7%95%d7%aa/%d7%a2%d7%99%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%a7%d7%a8%d7%a7%d7%a2-%d7%91%d7%91%d7%a0%d7%a0%d7%94-%d7%90%d7%99%d7%aa%d7%95%d7%a8-%d7%9e%d7%99%d7%a7%d7%a8%d7%95%d7%90%d7%95%d7%a8%d7%92%d7%a0/ Mon, 04 Apr 2022 08:48:21 +0000 https://zemachtech.co.il/?post_type=docs&p=4708 רקע ותיאור הבעיה תופעת עייפות הקרקע מביאה לירידה הדרגתית ומהירה ביבול הנובעת מאיחור בפריחה, מירידה במספר הפריחות לדונם, במספר הכפות לאשכול, ובגודל האצבע. על פי רוב לאחר כשמונה עד שתים-עשרה שנים מהשתילה המגדלים נאלצים לחסל את החלקה עקב חוסר כדאיות כלכלית. במחקרי עבר שנערכו בעמק הירדן נמצא שלקומפלקס פטריה (צילינדרוקלדיום)-נמטודה (סלילנית) תפקיד בעייפות הקרקע בבננה. […]

הפוסט "עייפות הקרקע" בבננה: איתור מיקרואורגניזמים המעורבים בתופעה | (חוות המחקר בצמח, שתילת קיץ 2014) | ד"ר נבות גלפז, 2021 הופיע לראשונה ב-צמח מ. טכנולוגיות חקלאיות.

]]>